השבוע השתתפתי בכנס "מעצבים את העתיד 3" - טכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים אשר בו הציגו מגוון רחב של חוקרים ומומחים טכנולוגיות חדשות המשפיעות ומעצבות את הדרך שבה אנו לומדים. הכנס היווה את שיאו של מפגש בן ארבעה ימים בו נפגשו חוקרים, יזמים ומפתחי טכנולוגיות מהארץ ומהעולם במסגרת הכנס, בהאקתון בן 36 שעות שהתקיים בירוחם, בסדנאות למידה.
להלן מובאים עיקרי הדברים שהיו בכנס:
הנושאים המרכזיים בהם עסק הכנס:
- טכנולוגיות לשיפור תהליכי תקשורת
- מציאות מדומה, מציאות רבודה וטכנולוגיות ייחודיות נוספות
- "אינטרנט של הדברים " וטכנולוגיות לשימוש ב- Big Data...
- הדגמות, סוגיות, השלכות והשפעות על החינוך
את הכנס פתח שר החינוך נפתלי בנט.
להלן עיקרי הדברים שאמר:
יש טכנולוגיות שמשנות מציאות – למשל המצאת המכונית יצרה את תופעת הפרוורים של הערים הגדולות. הטכנולוגיה בחינוך היא בעלת פוטנציאל טרנספורמטיבי. יש היום איום על עתיד המדינה בכך שיש צניחה דרמטית במסיימי חמש יחידות במתמטיקה. חלק מהבעיה היא שאין מספיק מורים שיכולים לתת מענה.
הטכנולוגיה ללא שינוי רדיקאלי בתהליכי ההוראה, לא תעבוד.
מדינת ישראל תנסה מגוון טכנולוגיות בתחום החינוך – ננסה, נטעה, נתקן...
השר מאמין שחשוב להפעיל mooc בתחום המתמטיקה בפריפריה. כך ניתן יהיה להשתמש בתכנים של מורים מעולים ולהביא לפריפריה. התלמידים ילמדו יחד עם המורים. צריך ביטחון עצמי של המורה "לקפוץ למים". השרשרת תימדד בחוליות החזקות שבה. הכיתה תתוגמל גם לפי תוצאה אישית וגם לפי הממוצע הכיתתי.
לדעת השר, מספיק ארבעה ילדים בכל כיתה שיקלטו את מה שלמדו מתוך ה- mooc. הם ילמדו את האחרים. המורה יהיה זה שמחבר בין כולם. למידה בחברותא – כך לומדים גמרא כבר 2000 שנה
עוד הוסיף ואמר: התלמידים כמו פרפרים זזים ולומדים אחד מהשני. אם אין תשובה מספקת אצל האחד, עוברים לבא ושואלים אותו עד שמתקבלת התשובה.
למידה שיתופית היא הלב. עלינו להביא את הקדמה הכי גדולה – לחבר למידה ב- mooc ללמידה בחברותא. להיות פתוחים לשינויים ולהעז. היכן שמצליח – להמשיך הלאה.
המושב הראשון בכנס עסק ב
טכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים – בין הווירטואלי לממשי
אבי ורשבסקי מנהל מיינדסט
אבי ורשבסקי פתח את דבריו בהצגת פרסומת של ילדים מחייכים סביב מסך מחשב. לדבריו, פרסומות עם אנשים מחייכים הן בדרך כלל עבור דברים שאנחנו לא שמחים מהם (למשל נושאי בריאות, בנקאות...). כמו כן, אם בפרסומת יש איזון בין בנים ובנות – סימן שמישהו חושב שהמציאות שונה, שזה לא מתאים לבנים ובנות. המיקוד במסך המחשב – מיקוד באובייקט אחד שהכל מכוון אליו ומערב רק את הראש בתהליך.
היום רוצים לדבר על עולם הפוך – עולם של מרחב רווי טכנולוגיות שבו אנו מסתובבים ומנהלים אינטראקציות עם המרחב ברמה של כל הגוף שלומד ולא רק הראש.
כיווני הלמידה:
בקצה אחד של תהליכי הלמידה - חיבור בין עולם המתכנתים לעולם ה- Law Tech – למידה תוך כדי ביצוע ובקצה השני -משקפי מציאות מדומה המאפשרים התנסות אחרת לגמי של חווית העולם והמציאות. ביניהם יש מגוון טכנולוגיות שמתכתבות עם המציאות סביבנו – חיישנים, "אינטרנט של הדברים" ועוד המאפשרים למידה חדשה לגמרי.
מורס – פרץ את הדרך מבחינה טכנולוגית להתכתבות בין אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ברחבי העולם. סימן השאלה שהעלה כאשר המציא את הטכנולוגיה: האמנם יש לאנשים מרוחקים מה להגיד אחד לשני?
היום אנחנו עוברים לתקשורת במדיות חדשות שתשפענה גם על תוכן המסרים ועל המוטיבציה שלנו להשתמש בה. לוקח זמן לייצר מוטיבציות לשימוש בטכנולוגית שמעבר למסכים המזמנות מנעד רחב של הבעה בדרכים חדשות שלא הכרנו קודם.
הטכנולוגיה של רחפנים – מיצגת את הדבר אליו אנחנו מכוונים. התנועה התחילה ממייקרים שיצרו תוכנות קוד פתוח המאפשרות להפעיל רחפנים מתוך אפליקציות הנמצאות במכשירים הניידים.... המצאת הרחפנים גרמה לערעור של מגוון תעשיות: החל מעולם הצילום, עולמות של תקשורת ועיתונות, עולמות צבאיים, עולם המשחקים, התקשורת וכד
כנס מיינדסט 2015 התקיים לאורך כשבוע שלם ונפתח בהאקתון שהתקיים בירוחם. ניר וייס יצר סרטון על ההאקתון – תוך שימוש ברחפנים לצורך צילום האירועים שהתקיימו לאורך ההאקתון.
לאורך הכנס תיערך היכרות עם גוון נושאים כולל נקודות מבט של התעשייה ועולם החינוך, התנסות בטכנולוגיות ושיח על ההיבטים הערכיים, תפיסות, ערכים, שאלות אתיות.... שעולות סביב העולם החדש של הכשרה וערבוב בין אומנות ומידע...
האינטליגנציה השקטה – האינטרנט של הדברים – דניאל דוזוצקי
הטכנולוגיה מזמנת אינטראקציות בין אנשים ומכונות. מידע רב שנאסף בעזרת חיישנים המפוזרים ומחוברים לעצמים, לבע"ח, לטבע....
דוגמאות לשימושים והקשר ללמידה וחינוך:
- איסוף מידע על הנהיגה שלך על דברים שאתה עושה. מתן משוב מידיי ללמידה איך להיות נהגים טובים יותר
- אימון אישי המחבר בין התנהגות (שנאספת על ידי החיישן) ובין משוב מלמד במגוון תחומים
האינטרנט של הדברים גדל ברקע באטיות ונוגע בנו בשקט מבלי שנשים לב בכל תחומי החיים ובכל הדברים שמסביבנו – חיות, מכונות... שאוספות נתונים ומתקשרות עם מערכות טכנולוגיות חכמות. מערכת עצבים דיגיטלית שסובבת אותנו וגם נוגעת בגופינו
ההשפעה על חינוך
- כל האפליקציות שהילדים נמצאים באינטראקציות איתם, אנחנו רוצים לקוות שהם לומדים מהם. בנוסף, יש אפליקציות בטלפונים שמנתרות את רמת הפעילות של המשתמש. הניתור של פעולות הילדים לאורך היום יכולות לתת לנו תמונת מצב על הפעילות הגופנית שלהם לאורך היום, האינטראקציות החברתיות שלהם כך שנוכל לכוון אותם... ואל מול אפשרויות אלו אני שואלת שאלות על החדירה לפרטיות של ילדנו ומידת המעורבות שצריכה להיות להורים בחיי ילדיהם בכל רגע נתון.
- שימוש במציאות מדומה. לדוגמה: בביקור במוזיאונים התבוננות על אובייקטים שמעלה רבדי של מידע ויזואלי וטקסטואלי אודות הפריט בו אנו מתבוננים, מאפשר אינטראקציות ופעילות עם האובייקטים.
- הדגמת מכשיר המשתמש בטכנולוגיה שמנתרת את הפעולות המוחיות בהיבט של מיקוד וריכוז. המערכת מוצגת כמשחק שבו ככל שאתה מתרכז יותר, המכונית שלך על המסך מגיעה למהירויות גבוהות יותר. משחק זה מאפשר אימון אישי לשיפור תהליכי ריכוז.
- המחשב, האדם, הטכנולוגיה ומשחק השחמט. צוות מנצח של שני שחקנים אנושיים בשילוב של שלושה מחשבים ניידים ניצח תחרות שח בינלאומית שבה שיחקו גם אנשים וגם מחשבים / רובוטים / שילוב של כולם וזה מוכיח כי האדם תמיד יהיה צעד חד קדימה, אך חייב להיעזר בטכנולוגיה. משאיר לנו תקווה היות והמכונות לא חולמות, לא יצירתיות, לא מציגות בעיות חדשות. תמיד נהיה צעד אחד לפני המכונות ולכך אנחנו צריכים לחנך.
פרופסור מרים רייזר – מנהלת מעבדת החישה בטכניון הציגה ממצאים ממחקרים בהם שולבה האפשרות של הוראה ולמידה למידה במציאות מדומה (הולוגרמות של מורים אמיתיים) בעזרת עזרים לבישים שמאפשרים לנו ליצור אינטראקציות כמעט אנושיות בין אנשים מרוחקים.
דייל דוהרטי הציג מגוון רעיונות יצירתיים מפסטיבל מיייקרים: ברחבי העולם אנשים יוצרים מוצרים בעזרת טכנולוגיות ולא רק צורכים מוצרים טכנולוגים. תנועת המייקרים שלמה את הדגש כל יכולתנו ליצור ולעצב את המציאות סביבנו.
תנועת המייקרים משנה את: איך אנחנו מייצרים, מה אנחנו מייצרים, מי יהיה המייצר של דברים. כל מי שיש לו תשוקה ליצירה יכול לעשות זאת בכל מקום. באתרים כמו קיקסטרטר ניתן לראות מיליוני יוצרים שמייצרים דברים. המשמעות לחינוך - עלינו ללמד את הילדים לייצר, להיות מעורבים, לעשות פרסונליזציה לטכנולוגית בהן אנחנו משתמשים.
הערך העיקרי לחינוך הוא המעורבות, היכולת לקחת אחריות ליצירת דברים שמעניינים אותי. מזמן למידה אינטרדיסציפלינרית.. משנה את החשיבה על איך אנחנו לומדים, איך יוצרים התנסויות ומיצרים שותפויות, עבודה משותפת מעורבות של כולם. המסר העיקרי – כל אחד יכול ליצור ולעשות – לא משנה באיזה תחום, כולנו חופשיים ליצור כולנו יוצרים.
פרופ' שיזף רפאלי הנחה את המושב השני: הזדמנויות מעבר למסכים – ההיבט של התעשייה
המושב עסק בהצגת מיזמים טכנולוגיים
ראשונת הדוברים הייתה
ענבר לסר-ראב. מנהלת מחלקת ניהול מוצר בחברת סיסקו. המחלקה עוסקת בחיבור בין טכנולוגיה לשיווק – מחלטים איך ומה מוציאים לשוק. ענבר חיה בישראל אך עובדת בארה"ב. בזכות הטכנולוגיה חיה בארץ ובו זמנית מנהלת מחלקה של 100 איש בארה"ב בעזרת שיחות בווידאו – הטכנולוגיה מאפשרת לבטל את הגבולות.
עוסקת גם בתחום האינטרנט של הדברים (היום יש כ- 50 מיליארד דברים שמחוברים בו זמנית בעולם) מהפכה זו תשנה תעשיות, תשנה מדינות, תשנה את איכות רמת החיים שלנו. ההזדמנויות בתעשייה גדולות. מאמינים שה - "אינטרנט של הדברים" יהיה גדול יותר ממהפכת – "אינטרנט של המובייל / המכשירים הניידים" ומהאינטרנט בכלל. בשלוש השנים האחרונות יש עלייה עצומה בגרף של "מדברים על הדברים". כאשר מדברים כל כך הרבה על משהו, זה יתחיל להיות...
התחומים:
בית חכם (לדוגמה: ניתן להפעיל את דוד החימום מאפליקציה בנייד וכן לעקוב על משך הזמן בו פעל החמם)
2009 הייתה שנת מפנה בכמות הדברים שמחוברים לאינטרנט
רוב האנרגיה מושקעת בניתוח המידע שמקבלים מהדברים – איך מנהלים את הביג דטה. האתגר: לזהות מהו המידע החשוב ומה עושם איתו?
שימוש במידע כדי להמציא אפליקציות חכמות
הסמארטפון יהיה השלט רחוק של האינטרנט של הדברים
דוגמאות לשימושים:
- שמירה על הסביבה ושימור משאבי טבע- השונית באוסטרליה - חיברו חיישנים לאורך השונית במטרה לבחון סטטיסטיקת הקשורות לדגה, לשונית האלמוגים, לזרמי הים... ומצליחים למנוע את המשך הרס השונית.
- צריכת תרופות מושכלת – בזמן הנכון ובתרופה הנכונה – בקבוק חכם שמאפשר מעקב אחר השימוש (מניעת שיכחה של המשך טיפול, מניעת מצב של תרופות שפג תוקפן ועוד)
- הזדמנויות בתעשייה: לדוגמה: הגעת מי שתיה ליעדם על ידי חיבור חיישנים לקווי המים.
קילר אפ – מושג המסביר תופעה שבה טכנולוגיה מצליחה להשפיע על מגמות וכיוונים בתחומים אחרים. לדוגמה: אפליקציה אחת שיוצרת תשתית לקניית מכשירים וטכנולוגיות – למשל המשחק אנגריברד שהוביל לקניית אלפי טאבלטים
היקלראפ של ערים – יצירת תשתית טכנולוגית שמאפשרת לחבר משתמשים למציאת חניות פנויות. ממחקרים עלה שכ- 30% מעומסי התנועה בערים הגדולות נובעים מכך שאנשים מחפשים חניות. באמצעות יצירת התשתית הנכונה יצרו בחלק מהערים הגדולות בעולם תשתית בנושא החנייה. משתמשי האפליקציה רואים איפה יש חנייה ויכולים גם לשלם על חנייה מרחוק כך שתישמר להם. לדוגמה: בסן פרנסיצקו - בסיליקון ואלי – הוזלת חניות במקומות מרוחקים יותר בזמן כנסים ויצירת מערך תעריפים משתנים לניהול התעבורה בעיר.
- תשתיות חכמות: בברצלונה מחוברים חיישנים לפחי הזבל בעיר – מוביל לחיסכון גדול - מרוקנים רק את המלאים
- תשתיות חכמות 2: חיבור חיישנים לרשת התאורה העירונית – הגברת האור עבור אנשים שמסתובבים לבד לצורך הגברת רמת הבטיחות.
כל האפשרויות החדשות הללו התאפשרו הודות לחיבור תשתיות טכנולוגיות
- פוטנציאל בשיווק ומכירות: לואי ויטון חיברו את הסחורה שלהם למערכת מידע. לקוח הנכנס לחנות מקבל טאבלט. כל מוצר שהוא בודק, הטאבלט מציע לו מוצרים דומים הנמצאים בחנות.
סיסקו בונה את התשתיות שמחברות בין הדברים לאפליקציות.
סיסקו מבטיחה פרסים גדולים לאנשים שיבואו עם רעיונות לטכנולוגיות. התבוננות על עולם הנשים והטכנולוגיות – לרוב רק גברים נענים לתחרויות אלו ולכן יצרו תחרות ייחודית עולמית עבור ילדות בגילאים עד 15. התהליך התחיל עם קבוצה קטנה של בנות בעיר בת ים. בתחרות העולמית בנות מ- 171 מדינות הגישו הצעות – ישראל לא שם.
דוגמאות הממחישות מה מעניין בני / בנות נוער ברחבי העולם:
- בנות באנגליה הציעו לחבר קוצב לב לאינטרנט
- במצרים הציעו רעיון של טכנולוגיה לזיהוי פנים כדי למנוע מאנשים שלא מוכשרים ומורשים לטפל באנשים
- בקולומביה – הועלו הצעות לטיפול בבעיות המכרות
יורם יעקובי – מנהל הפיתוח במייקרוסופט ישראל
מיקרוסופט עובדים גם עם תלמידים, מורים. משקיעים הרבה מאוד בחינוך, באוניברסיטאות, בבתי הספר צריכים תלמידים שילמדו טכנולוגיות. התעשייה חסרה אנשים ולכן משקיעים הרבה במורי מתמטיקה, מחשבים... יש למייקרוסופט תכניות ייחודיות לעידוד בנות. פיתחו שפת תכנות לילדים על ידי נגיעה
הטכנולוגיה שבחר להציג: הולולנדס – משקפיים לבישים שמאפשרים שימוש בסיטואציות מסוימות. הטכנולוגיה יוצרת מצב של חסימת שדה הראייה הטבעי אך מראה לך את המציאות דרך מצלמה עליה מלבישים טכנולוגיות נוספות בשיטת ההולוגרמות
אם נשנה את הדרך בה רואים את המציאות נשנה את המציאות עצמה במגוון אדיר של אפשרויות
להלביש דברים וירטואליים על דברים קיימים
לדוגמה: כיתה וירטואלית המאפשרת להיות עם מספר מסכים בו זמנית.
- יושבים בכיתה וירטואלית אך ממחישים כיתה אמיתית (אינטראקציה בינאישית)
- יכולת לעבוד על אבטיפוסים יחד מרחוק
- כתיבה על לוחות וירטואליים משותפים – כאשר כל אחד מתחבר ממקום אחר בעולם
- מסכים בכל מקום באמצעות הרחבת שדות הראייה. ממשק עם תנועות ידיים ודיבור
רונן סופר – אינטל
המסר הוא להכניס חזרה את האנשים. החיבור הסטרילי בין טכנולוגיה ואנשים לא קיים....
איך מייצרים את החיבור?
טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לעזור.... להוביל את החינוך למקומות חדשים. יש היום את היכולת להכניס חיבוריות לדברים שנמצאים סביבנו, לחבר לעננים ולהביא חזרה
מהם האתגרים האמיתיים?
היום רוב הטכנולוגיות בחינוך מבוססות על טקסטבוק שמציג את התוכן הפדגוגי בדרכים שונות.
השינוי יכול להיות הרבה יותר מזה: מצד אחד - יכולת לחוש ולהרגיש את התלמיד ולהבין אותו – את הקצב שלו, רמת ההתרגשות שלו כפי שבאה לידי ביטוי בסיטואציית הלימוד, יכולת הבנת הסביבה והשפעתה על רמת הריכוז ועל היכולות של התלמיד. להבין את המטרות של כל לומד להבין מה כל אחד משיג מהלמידה. לאפשר לכל לומד להבין את האנשים שיכולים להשפיע על יכולת הלימוד שלי אלו שמקדמים אותי, אלו שמעכבים...
החלק השני – מה אני (הלומד) יכול לעשות עם כל המידע הזה כדי לגייס את המכונות לצורך קבלת החלטות והמלצות לביצוע. ברמת תוכן וברמת הגשה – מה לעשות עם זה בכיתה
- הכנסת חושים למכונה בעזרת מצלמות עומק שמנתחות את תגובות התלמידים – פיתוח משחק לימודי המכניס הנאה ועולמות וירטואליים לתהליך הלימודי
- טכנולוגית לבישות שמאפשרת לקבל מידע בזמן אמת על חוויית הלמידה של התלמידים
- ניתוח משמעות הזמן עבור תלמידים – מתי עשים מה
שאלות מסכמות למושב בפאנל מסכם:
מה יהיה על הפרטיות? צריך לחנך את הילדים לדעת לקבל החלטות על מה הם מוכנים לוותר בפרטיות שלהם על מנת לקבל תועלות כאלו ואחרות.
מה אחריות הממשלות על נושא הביג דאטה והאפשרויות שזה מציב בפנינו? האם צריך לקבוע גופים שיחליטו על הרגולציות? אם כן, מומלץ לערב ילדים וצעירים בגופים כאלו.
מושב שלישי –
העולם שמעבר למסכים – נקודת המבט החינוכית הונחה על ידי אלי הורוביץ
רנה הובס הציגה את הדרך שבה היא פונה למורים:
לחלום על הלמידה, להתאים את סביבות הלמידה לחלומות. ההחלטה איזו טכנולוגיה תהיה טובה ללמידה, תלויה במה שאנחנו חושבים על הלמידה. לדמיין את הלמידה ומשם לצאת לטכנולוגיות.
רנה מדגישה כי חשוב להבין את התפיסות של המורים תחילה לגבי שימוש בטכנולוגיות ואיך זה פוגש את הערכים שלהם כמורים. הציגה 12 סוגים של מוטיבציה אצל מורים.
מורים חייבים ביטחון במה שהם עושים
תהליך ההכשרה כולל שימוש בכלים חינמיים מבוססי ענן כדי ליצור את התכנים שלהם בעצמם. מדגישה את המסר כי החופש להיות מעצבי החינוך בא יחד עם האחריות.
וכן את המסר החשוב מכל:
שאלות של הצגת נתוני הלמידה בסביבות פתוחות הן היום שאלות משמעותיות שעמדות לשיח של הקהילה עצמה וצריכות להיות נדונות גם ברמת מדיניות – למשל: פרסום של תלמיד המציג סרטון כיצד פתר בעיה קשה במתמטיקה – מצד אחד מעצים את התלמיד ומצד שני שאלה האם נכון לפרסם...
המושב הסתיים בפאנל מרתק בו לקחו חלק המציגים
בחלקו השני של הכנס
לבאר ברטון הציג את ה"קסם שבסיפור" בהרצאה כובשת
מתוך
אתר הכנס:
לבאר ברטון
כבר שלושה עשורים שלבאר ברטון כובש את ליבם של צופי הטלוויזיה, הקולנוע והרשת, ומנצל את הפרופיל הגבוה שלו לקידום עקרונות חינוכיים בקרב ילדים. תפקידו הידוע הראשון של ברטון היה דמותו של קונטה קינטה במיני סדרה “שורשים” בסוף שנות ה-70, כשטרם מלאו לו 20. בהמשך זכה לתהילת עולם בעולמות הפנטזיה והטכנולוגיה כאשר גילם את דמותו של המהנדס הראשי, ג’ורדי לה-פורג’, בסדרה “מסע בין כוכבים: הדור הבא” ובסרטי הקולנוע שהגיעו בעקבותיה.
מ-1983 ועד 2009 היה ברטון המפיק והמנחה של תוכנית הילדים Reading Rainbow ששודרה בערוץ הציבורי האמריקאי PBS שעודדה קריאת ספרים וזכתה בפרס פיבודי. באמצעות החברה שהקים, RRKidz, ממשיך ברטון לחבר ילדים לעולמות הקריאה והסיפורים באמצעות אפליקציות, וב-2014 גייס מיליוני דולרים בקמפיין קיקסטארטר היסטורי לטובת הנגשת המדיה של Reading Rainbow לקהלים חדשים ולבתי ספר רבים.
כנצר למשפחת מחנכים, מחויבותו רבת השנים לספרות ילדים החלה מוקדם בחייו והתגברה עם השנים באמצעות עבודתו ב-Reading Rainbow ברטון הוא דובר בינלאומי מבוקש בתחומי החינוך, וזוכה פרסים בתחום זה. הוא ממשיך להפיק, לשחק ולביים. ברטון הוא גם זוכה 12 פרסי אמי, פרס גראמי אחד וחמישה פרסי NAACP.
לאחר מושב זה ביקרו באי הכנס במגוון יוזמות חינוכיות הממחישות כיצד שימוש בטכנולוגיות בתהליכים חינוכיים בארץ ובעולם יכולות לשנות את הדרך שבה אנשים לומדים.
