למידה דיגיטלית בפיתוח המקצועי - מאגר כלים וסביבות עזר

במהלך שלוש השנים האחרונות פותחו מגוון סביבות עזר וכלים דיגיטליים מגוונים לתכנון, בקרה והערכה של תהליכי למידה דיגיטלית ובדגש על למידה מקוונת.
(בלחיצה על התמונה תגיעו לקובץ ובו הקישורים הפעילים)

מוזמנים להעזר וכמובן להוסיף להעיר ולהאיר

סקר למידה בקורסים מקוונים תשע"ה

בשנה"ל תשע"ה נערך סקר טלפוני בקרב 350 עו"ה אשר למדו ב- 25 קורסים מקוונים בלמידה מרחוק סינכרונית וא-סינכרונית  ב- 10 מרכזי פסג"ה שונים ברחבי הארץ.

חשוב לציין כי בכל שנה מתקיימים כ- 9000 קורסים במרכזי פסג"ה ומתוכם כ- 200 - 300 קורסים בלמידה מקוונת מלאה. זאת בנוסף לקורסים מקוונים רבים בהם לומדים מורים ברחבי הארץ במסגרות שונות כמו למידת אגפי הגיל, המפמ"רים וגופים חיצוניים כמו הסתדרות המורים, יד ושם ועוד.
המגמה לשילוב למידה מקוונת בתהליכי הפיתוח המקצועי גדלה ובקורסים רבים במרכזי הפסג"ה משולבת למידה מרחוק במינון משתנה.

מטרת הסקר הייתה ללמוד על עמדות ותפיסות באשר ללמידה בקורסים מקוונים לצד קבלת תובנות על אפקטיביות הלמידה ויישום התכנים הנלמדים בשדה ההוראה.

ממצאי הסקר העיקריים מעידים על כך שהלומדים מאמינים בלמידה המקוונת ובערך מוסף שהיא מביאה ללומדים וכן מאמינים שהכלים המתוקשבים שרכשו במהלך הלמידה בקורס המקוון ניתנים ליישום בשדה ההוראה.

נוחות וחסכון בזמן, זמינות, יכולת העמקה בתכנים בזמן ובמקום המתאימים לכל לומד, למידה עדכנית המשלבת טכנולוגיות ולמידה בצוות הם חלק מהיתרונות של למידה בקורסים מקוונים עפ"י תשובות הנשאלים.

רוב הנשאלים העידו כי הלמידה בקורסים המקוונים רלוונטית לעבודתם הם מאמינים שקבלו בתהליכי הפיתוח המקצועי כלים יישומיים להוראה בכיתה
רוב הלומדים מעידים כי הלמידה בקורס מקוון מחזקת את ידיעותיהם בתחום התקשוב.

94% מהנשאלים השיבו כי הם מעוניינים להמשיך וללמוד גם בעתיד בקורסים מקוונים.

 

חשוב לציין כי שאלות הסקר (נספח 1)  עובדו לשאלון הנמצא במערכת ה- Moodle. השאלון זמין לשכפול והוספה לכל קורס בלמידה מרחוק המתקיים השנה במרכזי הפסג"ה לפי רצונכם.

לפרוט ממצאי הסקר
נתונים כמותיים ומגוון דוגמאות מתוך השאלות הפתוחות התומכות בממצאים.

הנכם מוזמנים לספר בתגובה למאמרון זה על דוגמאות ייחודיות של תהליכי פיתוח מקצועי בלמידה מקוונת

MOOC ופיתוח מקצועי

סוגיית הלמידה בקורסים מקוונים מסוג  - (MOOC (Massive Online Open Courses נמצאת בחזית השיח על הלמידה המקוונת.

בהמשך מאמרון זה הנכם מוזמנים לקרוא על נושא מרתק זה.

המידע המובא בזאת מבוסס על קריאת ספרות ומידע מקצועי ומשיחות עם אנשי אקדמיה ובעלי תפקידים במשרה"ח.

דוגמה לסביבת למידה בקורס Mooc

דגמים להפעלת Mooc

לקריאה נוספת: 

http://telem.openu.ac.il/hp_files/paper/september_2014.html  על קורסי מווק בארץ – או"פ
https://www.facebook.com/book.bigdata  ביג דתא – הספר

הוראה באקדמיה – גליון 4 מרץ 2014

mooc במערכת החינוך בישראל (מידע בענן החינוכי)

חדשנות ופיתוח מקצועי כפרופסיה

אגף א' לפיתוח מקצועי ממונה על תהליכי הפיתוח של על עו"ה בישראל החל מהשלב שבו הם מסיימים את שלב ההכשרה והסטאג' ונכנסים לבתי הספר ועד לפרישתם לגמלאות.
אחד המנגנונים המרכזיים האמונים על הפיתוח המקצועי של עו"ה הם מרכזי הפסג"ה. אלו מקיימים מגוון מסגרות של פיתוח מקצועי במרכזי הפסג"ה, בבתי הספר שבאזור ההזנה שלהם וכן במגוון מסגרות ייחודיות הפורצות את גבולות המסגרות המסורתיות כגון: תמיכה פרטנית בעובדי הוראה מובילים, הובלת קהילות מקצועיות שונות, צוותי חינוך ברשויות ועוד.

כמי שאמונה על הובלת תחום הלמידה הדיגיטלית באגף עפ"י המאפיינים והעקרונות של הפיתוח המקצועי יצאתי למסע מעניין אשר בא לאפיין את הקשר בין תהליכים של חדשנות בכלל וחדשנות באמצעת הטכנולוגיה, שילוב טכנולוגיות בהוראה, למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה ולמידה מקוונת (להלן: למידה דיגיטלית) ובין עקרונות הפיתוח המקצועי.

הזרז למסע הלמידה מעניין זה הוא הרצון והצורך לאפיין סביבת למידה פתוחה שתסייע בהובלת תהליכים של פיתוח מקצועי בתחום הלמידה הדיגיטלית. המטרה המרכזית של סביבה זו היא להוביל את הלומדים בעזרתה להבנת המרכיבים והמאפיינים הייחודיים של למידה באמצעות הטכנולוגיות וליכולת לבחור באופן מושכל את הטכנולוגיה המתאימה לכל תהליך שאותו הם רוצים להוביל. אם בתהליכי הוראה ולמידה כמלמדים ואם בתהליכים של למידה ופיתוח מקצועי אישי. בנוסף, מעניין אותי למפות את נושא החדשנות במרכזי הפסג"ה ובכלל והחדשנות באמצעות הטכנולוגיות בפרט ולראות כיצד כל המרכיבים הללו מתקיימים יחד בתנליכי הפיתוח המקצועי.

השאלה בה אני עסוקה לאחרונה היא שאלת נקודת המוצא לפיתוח קורס כזה: האם מה שיוביל הוא עקרונות הפיתוח המקצועי כתחום דעת ותוכן מובנה  שעליו "נלביש" את תכני הלמידה הדיגיטלית או שנקודת המוצא היא התכנים המרכיבים לדעתנו את  הלמידה הדיגיטלית והדרך בה יוצג הנושא וייבנו תהליכי הלמידה יהיו עפ"י העקרונות של הפיתוח המקצועי? ואולי ניתן למצוא דרך ביניים הכוללת את שני המרכיבים הללו גם יחד.

אך מהם עקרונות אלו? מהי החדשנות התהליכי הפיתוח המקצועית? מהם המרכיבים של הלמידה הדיגיטלית?
מאמר אליו נחשפתי לאחרונה טוען כי אחד המאפיינים של פרופסיה הוא השפה המקצועית הייחודית המשותפת לכל אלו שמתמחים בתחום זה.
לכן יצאתי למחקר קטן אשר בא לבדוק מהם העקרונות של הפיתוח המקצועי בעיני אלו המובילים את התחום בישראל, מהי החדשנות בעיניהם וכיצד הטכנולוגיה משרתת לדעתם נושאים אלו.

פשפשתי במסמכים שונים שנכתבו על ידי האגף בהזדמנויות שונות (מסמכים רשמיים המופיעים באתר האגף ולא רשמיים - אשר נאמרו על ידי מובילי התחום בכנסים, ימי למידה ומסגרות שונות) ומהם אספתי מספר עקרונות (אציג אותם ברשימה הבאה).

בנוסף, יצאתי למסע חקר קטן בקרב האמונים בפועל על הובלת התחום: בעלי תפקידים באגף ומפקחי הפיתוח המקצועי, מנהלי פסג"ה וצוות מקצועי במרכז הפסג"ה, מדריכים מחוזיים ומורים אשר עוברי את תהליכי הפיתוח המקצועי על מנת להבין האם אכן יש כאן שפה משותפת בין כולם.

בכוונתי להציג לכל נשאל מספר שאלות שאלות מרכזיות:
1. מהו תהליך פיתוח מקצועי מיטבי בעיניך?
2. ומתוך כך - מהם העקרנות המרכזיים לדעתך בפיתוח המקצועי?
2. כיצד הם באים לידי ביטוי בעבודתך?
3. מהי חדשנות בעיניך וכיצד היא באה לידי ביטוי בתהליכים שהנך מוביל/ה?

אני מאמינה שזה יהיה מסע מרתק ובטוחה שהתשובות תשפענה רבות על פיתוח הקורס ועל שאר התהליכים שאני מובילה באגף.

למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה תשע"ו

יעדים מרכזיים לשנה זו - פיתוח למידה דיגיטלית במסגרות לפיתוח מקצועי:  טיוב השימוש בסביבות הלמידה של הקורסים כבסיס להבניית ידע, למידת עמיתים ולמידה שיתופית במסגרות הפיתוח המקצועי. כאן הנכם מוזמנים לקרוא עוד על הפוטנציאל הפדגוגי של מערכת ניהול הלמידה הטמעת הלמידה המקוונת (סינכרונית וא-סינכרונית) במסגרות הפיתוח המקצועי  שילוב מושכל של תוכן דיגיטלי במסגרות פיתוח מקצועי  פיתוח והפעלה של קורסים מקוונ ללימוד עצמי

במסגרת זו יפורסמו עלוני מידע תקופתיים על התקדמותה תהליך.

מידעון ראשון הופץ לכל בעלי התפקידים בפיתוח המקצועי לקראת ראש השנה.

הנכם מוזמנים לקרוא ולהתייחס.

למידה דיגיטלית במסגרות פיתוח מקצועי - מידעון 1

למידה מקוונת במסגרות פיתוח מקצועי - מידעון 2 חלק א

טכנוולוגיה לשירות הפדגוגיה - לקט כלים וסביבות למידה

הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשות עובדי ההוראה רבים ומגוונים ומשתנים תדיר.
הרשת מלאה בלוגים, תלקיטים, אתרים של מובילי תקשוב ועוד בהם ניתן ללמוד כלים אלו וכן לקבל רעיונות לשימושיהם בהוראה.

להלן מספר קישורים כאלו.
מוזמנים להגיב ולהוסיף לרשימה המלצות משלכם

טבלת אפליקציות - ליקטה וערכה אולגה טימושצ'וק

כלים קטנים גדולים - מאת אפרת מעטוף

הבלוג של שיר שוורץ

לקט כלים דיגיטליים בקטלוג החינוכי

צבעים פעמיים כי טוב - מאת יאיר פרבי

הרב גוג-אל - קהילת פייסבוק

עשרת הכלים ה"חמים" של 2016 - מאת: Tomas Laurinavicius 

140+ כלים של Google שכדאי להכיר 

יום עיון למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה

ביום חמישי 2.7 ט"ו בתמוז תשע"ה, התקיים יום עיון "למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה". יום העיון נבנה והובל על ידי סיגלית ורדי ולילי רוסו יחד עם צוות מדריכות במחוזות. ביום העיון לקחו חלק רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה בארץ, מנהלי פסג"ה וסגנים ובעלי תפקידים במטה אגף טכנולוגיות מידע ובמזכירות הפדגוגית. יום העיון היווה שיא וסיכום לתהליך השנתי של הפיתוח המקצועי לרכזי התקשוב. להלן קישור לסרטון קצר המציג את תהליך הפיתוח המקצועי השנתי.

מספר מטרות הנחו את מארגני יום העיון בתכנון נושאי המושבים השונים, בבחירת המציגים והמנחים ויצירת החיבורים ביניהם ובבניית המעטפת הטכנולוגית שליוותה את יום הלמידה:

א. חשיפה והתנסות במגוון נושאים ומתודות בתחום הלמידה הדיגיטלית.
ב. הידוק הקשר בין יחידות המטה העוסקות בהיבטים של פיתוח מקצועי לעובדי ההוראה בנושאי מיומנויות המאה ה- 21 וקיום תהליכי הוראה ולמידה בסביבה דיגיטלית.
ג. למידת עמיתים וחשיפה למתודולוגיות ותכנים חדשניים תוך מתן אפשרות לבחירה, גירוי לחשיבה, ערעור ידע ותפיסות קיימות ודיאלוג מקדם.
ד. יצירת הנעה לשינוי ותכנון אחר של התהליכים שיתקיימו בשנה"ל תשע"ו בתחומים שהוצגו ביום העיון

ארבעה צירים מרכזיים ליום העיון אשר ההרעיון המקשר ביניהם הוא העמקת השותפויות והממשקים בין המשתתפים תוך בחינת שאלות העולות סביב היישום בתהליכי הפיתוח המקצועי.
המבנה בכל אחד מהמושבים כולל הרצאת פתיחה, טעימות מתהליכים המתקיימים במרכזי פסג"ה ובבית הספר וסדנה לבחינת שאלות וסוגיות משותפות.

יום העיון נפתח בברכות של מנהלת אגף א' לפיתוח מקצועי ד"ר מירי גוטליב ומר רוני דיין, מנהל אגף א' לטכנולוגיות מידע. לילי רוסו וסיגלית ורדי הציגו על קצה המזלג את העשייה בתחום התקשוב במרכזי הפסג"ה, את העקרונות על פיהם תוכנן היום ואת השינוי הנדרש בהגדרת תפקיד רכז התקשוב. ליום זה נבנתה מעטפת טכנולוגית ייחודית מתוך תפיסה שהמדיה היא המסר והדרך הטובה ביותר ללמוד, היא ההתנסות האישית. מעטפת זו כוללת אתר ובו ניתן לצפות בתכני הכנס, במצגות שהובילו את המושבים, ניתן להגיב למגוון מיזמים והיצגים של מרכזי הפסג"ה בתחום התקשוב ולהתנסות במגוון כלים טכנולוגיים בהם תועדו בזמן אמת תהליכי הלמידה שהתקיימו בכל אחד מהמושבים.
אפליקציה ייחודית פותחה ליום זה ובה פעלו המשתתפים לאורך יום הלמידה
לצורך צפייה בתכנים שנוצרו על ידי משתתפי יום העיון יש לבחור ב- Yapp בחנות האפליקציות, להתקין את האפליקציה ולאחר מכן להיכנס לקישור: http://my.yapp.us/DNU7BT

להלן טעימות מארבעת מושבי יום הלמידה
· למידה מקוונת בפיתוח המקצועי – מושב זה הובל ע"י הגב' דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית אשר הציגה את המודל המקוון "איחוד מול ייחוד" בתחומי הדעת והובילה דיון על החיבור בין הפיתוח המקצועי המקוון הארצי לבין הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה ובבתי הספר. מרכזי הפסג"ה הציגו מודל המאפשר גמישות ובחירה בשיעורים מקוונים במסגרות הפיתוח המקצועי ונציגת אגף טכנולוגיות מידע הציגה את נושא הספרים הדיגיטלים.

· למידה חברתית ולמידת המונים בפיתוח המקצועי – מושב זה התעמק בהזדמנויות ובאתגרים שמזמנים קורסי ההמונים (MOOC- Massive Online Open Courses), בלמידה ברשתות חברתיות ובמגוון דרכי התמיכה ללומדים בדרך זו. הרצאת המבוא נתנה על ידי הגב' ליה מאור מערי חינוך ובה הוצגו מודל הנבחרת ומודל הכיתה ההפוכה. מרכזי הפסג"ה הציגו את "בשדות החינוך" – מודל ייחודי שפותח במרכזי הפסג"ה במחוז מרכז ונציגת מטה אגף טכנולוגיות מידע הציגה את נושא הלמידה מרחוק ואת אקדמיה ברשת. הדיון בעקבות ההיצגים עסק בשאלת המשמעות עבור תהליכי הפיתוח המקצועי.

· יזמות וחדשנות בפיתוח המקצועי – מושב זה עסק במתודות המאפשרות חדשנות ויצירתיות. דורון איש שלום מהמכון הישראלי לחדשנות הציג מגוון דוגמאות למתודות כאלו. מרכזי פסג"ה הביאו לדיון את מודל משתתפ"ים שפותח בתהליכים מקבילים של מנהלים וסגנים במרכזי פסג"ה שלמדו במסלול מנהל פסג"ה אינטגרטיבי ורכזי תקשוב במחוז ת"א, ונציגות אגף טכנולוגיות מידע הביאו אל המושב את הסוגיות והמשמעויות של למידה שיתופית. במושב עצמו התנסו המשתתפים במיני האקתון שהוביל למגוון רעיונות יישומיים שפותחו בקבוצות הדיון.

· הטכנולוגיה כמנוף לקידום למידה משמעותית – במושב זה הציג אסף שדה מחברת מתודיקה מגוון דוגמאות בהם הטכנולוגיה משנה את דרכי ההוראה והלמידה. מרכזי הפסג"ה הציגו מודלים המשלבים בין הפיתוח המקצועי ליישום בבתי הספר ונציגת אגף טכנולוגיות מידע הביאה לדיון סוגיות הקשורות לצריכה ויצירה של תוכן דיגיטלי ברשת.

כאן ניתן לראות את תיעוד תכני יום הלמידה והתובנות המרכזיות שעלו לאורך היום

את יום הלמידה סיכם מר אייל רם, סמנכ"ל וראש מינהל עו"ה בהצגת חזון על פיו אחוז גדול מהלמידה של המורים יתבצע ברשת בשל שלוש סיבות מרכזיות:

· נגישות וזמינות לכל מורה בכל תהליכי הפיתוח המקצועי.

· הזדמנות למפגש רב תרבותי המאפשר לאנשים ממגזרים ואוכלוסיות שונות ללמוד ביחד ברשת.

· התנסות בחוויה האישית והבנת הערך של למידה דיגיטאלית על ידי עו"ה שילמדו בדרך זו ואח"כ ילמדו בדרך זו את תלמידיהם.

איל הזמין את המשתתפים ליזום תהליכים פורצי דרך שיאפשרו את קפיצת המדרגה תוך שימוש בממשקים דיגיטליים פשוטים וידידותיים, לחשיבה איך מורים לומדים וכיצד הדיגיטציה תסייע בכך ודיבר על חזון הקמת רשת חברתית בה עובדי ההוראה ישתפו בידע ההוראה שלהם.

כנס "מעצבים את העתיד 3" טכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים מבית מיינדסט

השבוע השתתפתי בכנס "מעצבים את העתיד 3" - טכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים אשר בו הציגו מגוון רחב של חוקרים ומומחים טכנולוגיות חדשות המשפיעות ומעצבות את הדרך שבה אנו לומדים. הכנס היווה את שיאו של מפגש בן ארבעה ימים בו נפגשו חוקרים, יזמים ומפתחי טכנולוגיות מהארץ ומהעולם במסגרת הכנס, בהאקתון בן 36 שעות שהתקיים בירוחם, בסדנאות למידה.

להלן מובאים עיקרי הדברים שהיו בכנס:
הנושאים המרכזיים בהם עסק הכנס:

• טכנולוגיות לשיפור תהליכי תקשורת
• מציאות מדומה, מציאות רבודה וטכנולוגיות ייחודיות נוספות 
• "אינטרנט של הדברים " וטכנולוגיות לשימוש ב- Big Data...
• הדגמות, סוגיות, השלכות והשפעות על החינוך 

את הכנס פתח שר החינוך נפתלי בנט. 

להלן עיקרי הדברים שאמר:

יש טכנולוגיות שמשנות מציאות – למשל המצאת המכונית יצרה את תופעת הפרוורים של הערים הגדולות. הטכנולוגיה בחינוך היא בעלת פוטנציאל טרנספורמטיבי. יש היום איום על עתיד המדינה בכך שיש צניחה דרמטית במסיימי חמש יחידות במתמטיקה. חלק מהבעיה היא שאין מספיק מורים שיכולים לתת מענה.
הטכנולוגיה ללא שינוי רדיקאלי בתהליכי ההוראה, לא תעבוד.
מדינת ישראל תנסה מגוון טכנולוגיות בתחום החינוך – ננסה, נטעה, נתקן...
השר מאמין שחשוב להפעיל mooc בתחום המתמטיקה בפריפריה. כך ניתן יהיה להשתמש בתכנים של מורים מעולים ולהביא לפריפריה. התלמידים ילמדו יחד עם המורים. צריך ביטחון עצמי של המורה "לקפוץ למים". השרשרת תימדד בחוליות החזקות שבה. הכיתה תתוגמל גם לפי תוצאה אישית וגם לפי הממוצע הכיתתי.
לדעת השר, מספיק ארבעה ילדים בכל כיתה שיקלטו את מה שלמדו מתוך ה- mooc. הם ילמדו את האחרים. המורה יהיה זה שמחבר בין כולם. למידה בחברותא – כך לומדים גמרא כבר 2000 שנה
עוד הוסיף ואמר: התלמידים כמו פרפרים זזים ולומדים אחד מהשני. אם אין תשובה מספקת אצל האחד, עוברים לבא ושואלים אותו עד שמתקבלת התשובה.
למידה שיתופית היא הלב. עלינו להביא את הקדמה הכי גדולה – לחבר למידה ב- mooc ללמידה בחברותא. להיות פתוחים לשינויים ולהעז. היכן שמצליח – להמשיך הלאה.

המושב הראשון בכנס עסק בטכנולוגיה חינוכית מעבר למסכים – בין הווירטואלי לממשי
אבי ורשבסקי מנהל מיינדסט

אבי ורשבסקי פתח את דבריו בהצגת פרסומת של ילדים מחייכים סביב מסך מחשב. לדבריו, פרסומות עם אנשים מחייכים הן בדרך כלל עבור דברים שאנחנו לא שמחים מהם (למשל נושאי בריאות, בנקאות...). כמו כן, אם בפרסומת יש איזון בין בנים ובנות – סימן שמישהו חושב שהמציאות שונה, שזה לא מתאים לבנים ובנות. המיקוד במסך המחשב – מיקוד באובייקט אחד שהכל מכוון אליו ומערב רק את הראש בתהליך.

היום רוצים לדבר על עולם הפוך – עולם של מרחב רווי טכנולוגיות שבו אנו מסתובבים ומנהלים אינטראקציות עם המרחב ברמה של כל הגוף שלומד ולא רק הראש.
כיווני הלמידה:
בקצה אחד של תהליכי הלמידה - חיבור בין עולם המתכנתים לעולם ה- Law Tech – למידה תוך כדי ביצוע ובקצה השני -משקפי מציאות מדומה המאפשרים התנסות אחרת לגמי של חווית העולם והמציאות. ביניהם יש מגוון טכנולוגיות שמתכתבות עם המציאות סביבנו – חיישנים, "אינטרנט של הדברים" ועוד המאפשרים למידה חדשה לגמרי.
מורס – פרץ את הדרך מבחינה טכנולוגית להתכתבות בין אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ברחבי העולם. סימן השאלה שהעלה כאשר המציא את הטכנולוגיה: האמנם יש לאנשים מרוחקים מה להגיד אחד לשני?
היום אנחנו עוברים לתקשורת במדיות חדשות שתשפענה גם על תוכן המסרים ועל המוטיבציה שלנו להשתמש בה. לוקח זמן לייצר מוטיבציות לשימוש בטכנולוגית שמעבר למסכים המזמנות מנעד רחב של הבעה בדרכים חדשות שלא הכרנו קודם.
הטכנולוגיה של רחפנים – מיצגת את הדבר אליו אנחנו מכוונים. התנועה התחילה ממייקרים שיצרו תוכנות קוד פתוח המאפשרות להפעיל רחפנים מתוך אפליקציות הנמצאות במכשירים הניידים.... המצאת הרחפנים גרמה לערעור של מגוון תעשיות: החל מעולם הצילום, עולמות של תקשורת ועיתונות, עולמות צבאיים, עולם המשחקים, התקשורת וכד
כנס מיינדסט 2015 התקיים לאורך כשבוע שלם ונפתח בהאקתון שהתקיים בירוחם. ניר וייס יצר סרטון על ההאקתון – תוך שימוש ברחפנים לצורך צילום האירועים שהתקיימו לאורך ההאקתון.
לאורך הכנס תיערך היכרות עם גוון נושאים כולל נקודות מבט של התעשייה ועולם החינוך, התנסות בטכנולוגיות ושיח על ההיבטים הערכיים, תפיסות, ערכים, שאלות אתיות.... שעולות סביב העולם החדש של הכשרה וערבוב בין אומנות ומידע...

האינטליגנציה השקטה – האינטרנט של הדברים – דניאל דוזוצקי

הטכנולוגיה מזמנת אינטראקציות בין אנשים ומכונות. מידע רב שנאסף בעזרת חיישנים המפוזרים ומחוברים לעצמים, לבע"ח, לטבע....
דוגמאות לשימושים והקשר ללמידה וחינוך:

• איסוף מידע על הנהיגה שלך על דברים שאתה עושה. מתן משוב מידיי ללמידה איך להיות נהגים טובים יותר
• אימון אישי המחבר בין התנהגות (שנאספת על ידי החיישן) ובין משוב מלמד במגוון תחומים

האינטרנט של הדברים גדל ברקע באטיות ונוגע בנו בשקט מבלי שנשים לב בכל תחומי החיים ובכל הדברים שמסביבנו – חיות, מכונות... שאוספות נתונים ומתקשרות עם מערכות טכנולוגיות חכמות. מערכת עצבים דיגיטלית שסובבת אותנו וגם נוגעת בגופינו
ההשפעה על חינוך

1. כל האפליקציות שהילדים נמצאים באינטראקציות איתם, אנחנו רוצים לקוות שהם לומדים מהם. בנוסף, יש אפליקציות בטלפונים שמנתרות את רמת הפעילות של המשתמש. הניתור של פעולות הילדים לאורך היום יכולות לתת לנו תמונת מצב על הפעילות הגופנית שלהם לאורך היום, האינטראקציות החברתיות שלהם כך שנוכל לכוון אותם... ואל מול אפשרויות אלו אני שואלת שאלות על החדירה לפרטיות של ילדנו ומידת המעורבות שצריכה להיות להורים בחיי ילדיהם בכל רגע נתון.
2. שימוש במציאות מדומה. לדוגמה: בביקור במוזיאונים התבוננות על אובייקטים שמעלה רבדי של מידע ויזואלי וטקסטואלי אודות הפריט בו אנו מתבוננים, מאפשר אינטראקציות ופעילות עם האובייקטים.
3. הדגמת מכשיר המשתמש בטכנולוגיה שמנתרת את הפעולות המוחיות בהיבט של מיקוד וריכוז. המערכת מוצגת כמשחק שבו ככל שאתה מתרכז יותר, המכונית שלך על המסך מגיעה למהירויות גבוהות יותר. משחק זה מאפשר אימון אישי לשיפור תהליכי ריכוז.
4. המחשב, האדם, הטכנולוגיה ומשחק השחמט. צוות מנצח של שני שחקנים אנושיים בשילוב של שלושה מחשבים ניידים ניצח תחרות שח בינלאומית שבה שיחקו גם אנשים וגם מחשבים / רובוטים / שילוב של כולם וזה מוכיח כי האדם תמיד יהיה צעד חד קדימה, אך חייב להיעזר בטכנולוגיה. משאיר לנו תקווה היות והמכונות לא חולמות, לא יצירתיות, לא מציגות בעיות חדשות. תמיד נהיה צעד אחד לפני המכונות ולכך אנחנו צריכים לחנך.

פרופסור מרים רייזר – מנהלת מעבדת החישה בטכניון הציגה ממצאים ממחקרים בהם שולבה האפשרות של הוראה ולמידה למידה במציאות מדומה (הולוגרמות של מורים אמיתיים) בעזרת עזרים לבישים שמאפשרים לנו ליצור אינטראקציות כמעט אנושיות בין אנשים מרוחקים. 

דייל דוהרטי הציג מגוון רעיונות יצירתיים מפסטיבל מיייקרים: ברחבי העולם אנשים יוצרים מוצרים בעזרת טכנולוגיות ולא רק צורכים מוצרים טכנולוגים. תנועת המייקרים שלמה את הדגש כל יכולתנו ליצור ולעצב את המציאות סביבנו.

תנועת המייקרים משנה את: איך אנחנו מייצרים, מה אנחנו מייצרים, מי יהיה המייצר של דברים. כל מי שיש לו תשוקה ליצירה יכול לעשות זאת בכל מקום. באתרים כמו קיקסטרטר ניתן לראות מיליוני יוצרים שמייצרים דברים. המשמעות לחינוך - עלינו ללמד את הילדים לייצר, להיות מעורבים, לעשות פרסונליזציה לטכנולוגית בהן אנחנו משתמשים.

הערך העיקרי לחינוך הוא המעורבות, היכולת לקחת אחריות ליצירת דברים שמעניינים אותי. מזמן למידה אינטרדיסציפלינרית.. משנה את החשיבה על איך אנחנו לומדים, איך יוצרים התנסויות ומיצרים שותפויות, עבודה משותפת מעורבות של כולם. המסר העיקרי – כל אחד יכול ליצור ולעשות – לא משנה באיזה תחום, כולנו חופשיים ליצור כולנו יוצרים.

פרופ' שיזף רפאלי הנחה את המושב השני: הזדמנויות מעבר למסכים – ההיבט של התעשייה

המושב עסק בהצגת מיזמים טכנולוגיים
ראשונת הדוברים הייתה ענבר לסר-ראב. מנהלת מחלקת ניהול מוצר בחברת סיסקו. המחלקה עוסקת בחיבור בין טכנולוגיה לשיווק – מחלטים איך ומה מוציאים לשוק. ענבר חיה בישראל אך עובדת בארה"ב. בזכות הטכנולוגיה חיה בארץ ובו זמנית מנהלת מחלקה של 100 איש בארה"ב בעזרת שיחות בווידאו – הטכנולוגיה מאפשרת לבטל את הגבולות.

עוסקת גם בתחום האינטרנט של הדברים (היום יש כ- 50 מיליארד דברים שמחוברים בו זמנית בעולם) מהפכה זו תשנה תעשיות, תשנה מדינות, תשנה את איכות רמת החיים שלנו. ההזדמנויות בתעשייה גדולות. מאמינים שה - "אינטרנט של הדברים" יהיה גדול יותר ממהפכת – "אינטרנט של המובייל / המכשירים הניידים" ומהאינטרנט בכלל. בשלוש השנים האחרונות יש עלייה עצומה בגרף של "מדברים על הדברים". כאשר מדברים כל כך הרבה על משהו, זה יתחיל להיות...

התחומים:

בית חכם (לדוגמה: ניתן להפעיל את דוד החימום מאפליקציה בנייד וכן לעקוב על משך הזמן בו פעל החמם) 

2009 הייתה שנת מפנה בכמות הדברים שמחוברים לאינטרנט

רוב האנרגיה מושקעת בניתוח המידע שמקבלים מהדברים – איך מנהלים את הביג דטה. האתגר: לזהות מהו המידע החשוב ומה עושם איתו?

שימוש במידע כדי להמציא אפליקציות חכמות

הסמארטפון יהיה השלט רחוק של האינטרנט של הדברים

דוגמאות לשימושים: 

• שמירה על הסביבה ושימור משאבי טבע- השונית באוסטרליה - חיברו חיישנים לאורך השונית במטרה לבחון סטטיסטיקת הקשורות לדגה, לשונית האלמוגים, לזרמי הים... ומצליחים למנוע את המשך הרס השונית.
• צריכת תרופות מושכלת – בזמן הנכון ובתרופה הנכונה – בקבוק חכם שמאפשר מעקב אחר השימוש (מניעת שיכחה של המשך טיפול, מניעת מצב של תרופות שפג תוקפן ועוד)
• הזדמנויות בתעשייה: לדוגמה: הגעת מי שתיה ליעדם על ידי חיבור חיישנים לקווי המים. 

קילר אפ – מושג המסביר תופעה שבה טכנולוגיה מצליחה להשפיע על מגמות וכיוונים בתחומים אחרים. לדוגמה: אפליקציה אחת שיוצרת תשתית לקניית מכשירים וטכנולוגיות – למשל המשחק אנגריברד שהוביל לקניית אלפי טאבלטים 

היקלראפ של ערים – יצירת תשתית טכנולוגית שמאפשרת לחבר משתמשים למציאת חניות פנויות. ממחקרים עלה שכ- 30% מעומסי התנועה בערים הגדולות נובעים מכך שאנשים מחפשים חניות. באמצעות יצירת התשתית הנכונה יצרו בחלק מהערים הגדולות בעולם תשתית בנושא החנייה. משתמשי האפליקציה רואים איפה יש חנייה ויכולים גם לשלם על חנייה מרחוק כך שתישמר להם. לדוגמה: בסן פרנסיצקו - בסיליקון ואלי – הוזלת חניות במקומות מרוחקים יותר בזמן כנסים ויצירת מערך תעריפים משתנים לניהול התעבורה בעיר. 

• תשתיות חכמות: בברצלונה מחוברים חיישנים לפחי הזבל בעיר – מוביל לחיסכון גדול - מרוקנים רק את המלאים
• תשתיות חכמות 2: חיבור חיישנים לרשת התאורה העירונית – הגברת האור עבור אנשים שמסתובבים לבד לצורך הגברת רמת הבטיחות. 

כל האפשרויות החדשות הללו התאפשרו הודות לחיבור תשתיות טכנולוגיות 

• פוטנציאל בשיווק ומכירות: לואי ויטון חיברו את הסחורה שלהם למערכת מידע. לקוח הנכנס לחנות מקבל טאבלט. כל מוצר שהוא בודק, הטאבלט מציע לו מוצרים דומים הנמצאים בחנות. 

סיסקו בונה את התשתיות שמחברות בין הדברים לאפליקציות. 

סיסקו מבטיחה פרסים גדולים לאנשים שיבואו עם רעיונות לטכנולוגיות. התבוננות על עולם הנשים והטכנולוגיות – לרוב רק גברים נענים לתחרויות אלו ולכן יצרו תחרות ייחודית עולמית עבור ילדות בגילאים עד 15. התהליך התחיל עם קבוצה קטנה של בנות בעיר בת ים. בתחרות העולמית בנות מ- 171 מדינות הגישו הצעות – ישראל לא שם. 

דוגמאות הממחישות מה מעניין בני / בנות נוער ברחבי העולם: 

• בנות באנגליה הציעו לחבר קוצב לב לאינטרנט
• במצרים הציעו רעיון של טכנולוגיה לזיהוי פנים כדי למנוע מאנשים שלא מוכשרים ומורשים לטפל באנשים 
• בקולומביה – הועלו הצעות לטיפול בבעיות המכרות

יורם יעקובי – מנהל הפיתוח במייקרוסופט ישראל 

מיקרוסופט עובדים גם עם תלמידים, מורים. משקיעים הרבה מאוד בחינוך, באוניברסיטאות, בבתי הספר צריכים תלמידים שילמדו טכנולוגיות. התעשייה חסרה אנשים ולכן משקיעים הרבה במורי מתמטיקה, מחשבים... יש למייקרוסופט תכניות ייחודיות לעידוד בנות. פיתחו שפת תכנות לילדים על ידי נגיעה 

הטכנולוגיה שבחר להציג: הולולנדס – משקפיים לבישים שמאפשרים שימוש בסיטואציות מסוימות. הטכנולוגיה יוצרת מצב של חסימת שדה הראייה הטבעי אך מראה לך את המציאות דרך מצלמה עליה מלבישים טכנולוגיות נוספות בשיטת ההולוגרמות

אם נשנה את הדרך בה רואים את המציאות נשנה את המציאות עצמה במגוון אדיר של אפשרויות

להלביש דברים וירטואליים על דברים קיימים 

לדוגמה: כיתה וירטואלית המאפשרת להיות עם מספר מסכים בו זמנית. 

• יושבים בכיתה וירטואלית אך ממחישים כיתה אמיתית (אינטראקציה בינאישית)
• יכולת לעבוד על אבטיפוסים יחד מרחוק
• כתיבה על לוחות וירטואליים משותפים – כאשר כל אחד מתחבר ממקום אחר בעולם
• מסכים בכל מקום באמצעות הרחבת שדות הראייה. ממשק עם תנועות ידיים ודיבור

רונן סופר – אינטל

המסר הוא להכניס חזרה את האנשים. החיבור הסטרילי בין טכנולוגיה ואנשים לא קיים....

איך מייצרים את החיבור?

טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לעזור.... להוביל את החינוך למקומות חדשים. יש היום את היכולת להכניס חיבוריות לדברים שנמצאים סביבנו, לחבר לעננים ולהביא חזרה 

מהם האתגרים האמיתיים?

היום רוב הטכנולוגיות בחינוך מבוססות על טקסטבוק שמציג את התוכן הפדגוגי בדרכים שונות.

השינוי יכול להיות הרבה יותר מזה: מצד אחד - יכולת לחוש ולהרגיש את התלמיד ולהבין אותו – את הקצב שלו, רמת ההתרגשות שלו כפי שבאה לידי ביטוי בסיטואציית הלימוד, יכולת הבנת הסביבה והשפעתה על רמת הריכוז ועל היכולות של התלמיד. להבין את המטרות של כל לומד להבין מה כל אחד משיג מהלמידה. לאפשר לכל לומד להבין את האנשים שיכולים להשפיע על יכולת הלימוד שלי אלו שמקדמים אותי, אלו שמעכבים... 

החלק השני – מה אני (הלומד) יכול לעשות עם כל המידע הזה כדי לגייס את המכונות לצורך קבלת החלטות והמלצות לביצוע. ברמת תוכן וברמת הגשה – מה לעשות עם זה בכיתה

• הכנסת חושים למכונה בעזרת מצלמות עומק שמנתחות את תגובות התלמידים – פיתוח משחק לימודי המכניס הנאה ועולמות וירטואליים לתהליך הלימודי
• טכנולוגית לבישות שמאפשרת לקבל מידע בזמן אמת על חוויית הלמידה של התלמידים
• ניתוח משמעות הזמן עבור תלמידים – מתי עשים מה

שאלות מסכמות למושב בפאנל מסכם:

מה יהיה על הפרטיות? צריך לחנך את הילדים לדעת לקבל החלטות על מה הם מוכנים לוותר בפרטיות שלהם על מנת לקבל תועלות כאלו ואחרות.

מה אחריות הממשלות על נושא הביג דאטה והאפשרויות שזה מציב בפנינו? האם צריך לקבוע גופים שיחליטו על הרגולציות? אם כן, מומלץ לערב ילדים וצעירים בגופים כאלו. 

מושב שלישי – העולם שמעבר למסכים – נקודת המבט החינוכית הונחה על ידי אלי הורוביץ

רנה הובס הציגה את הדרך שבה היא פונה למורים:
לחלום על הלמידה, להתאים את סביבות הלמידה לחלומות.  ההחלטה איזו טכנולוגיה תהיה טובה ללמידה, תלויה במה שאנחנו חושבים על הלמידה. לדמיין את הלמידה ומשם לצאת לטכנולוגיות.
רנה מדגישה כי חשוב להבין את התפיסות של המורים תחילה לגבי שימוש בטכנולוגיות ואיך זה פוגש את הערכים שלהם כמורים.  הציגה 12 סוגים של מוטיבציה אצל מורים.

מורים חייבים ביטחון במה שהם עושים
תהליך ההכשרה כולל שימוש בכלים חינמיים מבוססי ענן כדי ליצור את התכנים שלהם בעצמם. מדגישה את המסר כי החופש להיות מעצבי החינוך בא יחד עם האחריות.

וכן את המסר החשוב מכל:

שאלות של הצגת נתוני הלמידה בסביבות פתוחות הן היום שאלות משמעותיות שעמדות לשיח של הקהילה עצמה וצריכות להיות נדונות גם ברמת מדיניות – למשל: פרסום של תלמיד המציג סרטון כיצד פתר בעיה קשה במתמטיקה – מצד אחד מעצים את התלמיד ומצד שני שאלה האם נכון לפרסם...
המושב הסתיים בפאנל מרתק בו לקחו חלק המציגים

בחלקו השני של הכנס לבאר ברטון הציג את ה"קסם שבסיפור" בהרצאה כובשת
מתוך אתר הכנס: לבאר ברטון

כבר שלושה עשורים שלבאר ברטון כובש את ליבם של צופי הטלוויזיה, הקולנוע והרשת, ומנצל את הפרופיל הגבוה שלו לקידום עקרונות חינוכיים בקרב ילדים. תפקידו הידוע הראשון של ברטון היה דמותו של קונטה קינטה במיני סדרה “שורשים” בסוף שנות ה-70, כשטרם מלאו לו 20. בהמשך זכה לתהילת עולם בעולמות הפנטזיה והטכנולוגיה כאשר גילם את דמותו של המהנדס הראשי, ג’ורדי לה-פורג’, בסדרה “מסע בין כוכבים: הדור הבא” ובסרטי הקולנוע שהגיעו בעקבותיה.

מ-1983 ועד 2009 היה ברטון המפיק והמנחה של תוכנית הילדים Reading Rainbow ששודרה בערוץ הציבורי האמריקאי PBS שעודדה קריאת ספרים וזכתה בפרס פיבודי. באמצעות החברה שהקים, RRKidz, ממשיך ברטון לחבר ילדים לעולמות הקריאה והסיפורים באמצעות אפליקציות, וב-2014 גייס מיליוני דולרים בקמפיין קיקסטארטר היסטורי לטובת הנגשת המדיה של Reading Rainbow לקהלים חדשים ולבתי ספר רבים.

כנצר למשפחת מחנכים, מחויבותו רבת השנים לספרות ילדים החלה מוקדם בחייו והתגברה עם השנים באמצעות עבודתו ב-Reading Rainbow ברטון הוא דובר בינלאומי מבוקש בתחומי החינוך, וזוכה פרסים בתחום זה. הוא ממשיך להפיק, לשחק ולביים. ברטון הוא גם זוכה 12 פרסי אמי, פרס גראמי אחד וחמישה פרסי NAACP.

לאחר מושב זה ביקרו באי הכנס במגוון יוזמות חינוכיות הממחישות כיצד שימוש בטכנולוגיות בתהליכים חינוכיים בארץ ובעולם יכולות לשנות את הדרך שבה אנשים לומדים. 

מומחה להובלת למידה דיגיטלית במסגרות פיתוח המקצועי - מפגש סיום של תהליך למידה מחוזי לרכזי תקשוב

כבר נכתב בבלוג זה לא מעט על המודל הייחודי לפיתוח מקצועי של רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה הכולל תהליכי למידה בקהילות ידע מקצועיות מחוזיות לצד תהליכי למידה המשותפים לקהילת הרכזים הארצית.

רכזי התקשוב במחוז תל אביב בחרו להעמיק השנה בנושאים: למידה דיגיטלית / או מאפייני הלמידה בעידן הדיגיטאלי ומיומנויות המאה ה- 21 וביטויין במסגרות הפיתוח המקצועי. כל זאת תוך עיסוק מתמיד במהות תפקידם כחלק מהצוות המקצועי במרכז הפסג"ה תוך שמירה על הייחודיות שלהם ומומחיותם.

מסגרת הלמידה של קהילת רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה במחוז כללה שיח במפגשי פנים אל פנים בהנחייה צמודה של ניר גולן וסיגלית ורדי, למידה אישית מרחוק ומפגש עמיתים מסכם בהובלת סיגלית.

בתהליך הלמידה נערכה העמקה בהיבטים של למידה דיגיטלית (לקריאה נוספת כאן) וחקירה לעומק של מיומנויות המאה ה- 21 עפ"י מודל משתתפ"ים (הממחיש שמיומנויות המאה ה- 21 הן הרבה מעבר למיומנויות של שימוש בטכנולוגיות).

הלמידה של מודל משתתפ"ים כללה שלושה חלקים:

חלק א' - בקבוצה - היכרות עם רכיבי המודל והגדרה משותפת של מיומנויות המאה ה- 21 ההכרחיות (כאשר כל מיומנוית המפורטת בהמשך כוללת מיומנויות נוספות הנגזרות ממנה):
מ - מיומנויות דיגיטליות
ש - שיתוף ועבודת צוות
ת - תקשורת
ת - תודעה גלובאלית, תודעה חברתית
פ - פתרון בעיות
י - יצירתיות / ייחודיות וערך מוסף (ולאחר דיון בקבוצה נוספה הגמישות המחשבתית)
ם - מחשבה ביקורתית (להטלת ספק אך גם לצורך למידת המשך)

חלק ב' - אישי -  כל אחת בקבוצה בחרה את אחד מרכיבי המודל  ויצאה למסע חקר אישי ברחבי הרשת במטרה ללמוד כיצד מתייחסים למיומנות זו במקורות מידע שונים, בתרבויות אחרות... המסע האישי כלל חקר ברשת ובמקורות מידע מגוונים על המיומנוית הנבחרת, יצירת המשגות והכללות, הצעות להיבטים יישומיים להוראה, ושיתוף בידע ע"י כתיבה בבלוג שיתופי של הקבוצה.

חלק ג' - בקבוצה - לאחר שכל אחת הציגה בפני העמיתים את מה שלמדה באופן אישי על המיומנות שבחרה להעמיק בה,  התקיים דיון מרתק ובמהלכו הצלחנו להבין איך ניתן מכל אחת מהמיומנויות להגיע לאחרות (כאשר לא משנה מהיכן מתחילים). בנוסף, הגענו להבנה והמשגה שרק כאשר יש התייחסות לכל המיומנויות יחד, זוהי למעשה הלמידה הדיגיטלית במיטבה. השולטים במיומנויות המאה ה-21 שולטים ב - "א'-ב'" של המאה ה- 21.

הגדרנו צורך שבכל אירוע למידה  ופיתוח מקצועי– כדאי לדאוג שיתקיים לפחות תהליך אחד אשר יכלול את כל ההתנסויות שקשורות בלמידה דיגיטלית ובמיומנויות המאה ה- 21 (כולל ההמשגה וההדגמה כיצד מתקימים החיבורים בין כל אחת מהמיומנויות לאחרות).

עם תובנות אלו החלטנו להיפגש במפגש נוסף שבו ננסה ליישם את ההמשגות אליהן הגענו בתהליך הלמידה לכדי מהלך שישפיע על תהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה במחוז בשנה"ל הבאה.

לאחר בחינת מספר חלופות והצעות שהועלו בין המשתתפים במפגש באשר לדרך בה נציג את הפרקטיקה, החלט לבחור סילבוס של אחד מהקורסים ולהאיר את האפשרויות הגלומות בו עפ"י המרכיבים הבאים: מאפיינים של למידה דיגיטלית, מיומנויות המאה ה- 21, גיוון במתודות הוראה, תפקודי לומד, עקרונות בפיתוח המקצועי וכלים טכנולוגיים העשויים למנף כל אחד ממרכיבים אלו.

התהליך והתוצר מוצגים על גבי מסמך שיתופי כאן

בסיום המפגש הוצג התהליך למנהלים וסגנים במרכזי הפסג"ה - כולל הגדרה מחודשת של תפקיד הרכז כמומחה להובלת למידה דיגיטלית עפ"י מודל האמ"י של איש צוות במרכז פסג"ה, הצגת מודל משתת"פים והצגת הדוגמה של הסילבוס המועשר.

המפגש עם המנהלים והסגנים  הסתיים בשאלה : "מה צריך לקרות במרכזי פסג"ה כדי שבכל תהליך פיתוח מקצועי תהיינה שגרות של חדשנות בלמידה?" שאלה שכל מרכז פסג"ה יבחן בהיבט האישי ואני מאוד מקווה שאוכל לכתוב על כך בפוסטים הבאים. 

מיומנויות המאה ה- 21 - לקט מאמרים

בתחילת אפריל 2015 פורסמה כתבה בירחון המקוון EDUMATIC על 8 המיומנויות ההכרחיות ללומד בעתיד.
המאמר (אנגלית) נכתב על ידי Michael Sledd ובו המחבר סוקר כ- 8 מיומנויות הכרחיות לדעתו לכל לומד בעתיד: מנהיגות, אוריינות דיגיטלית, תקשורת, אינטליגנציה רגשית, אזרחות גלובאלית, יזמות, פתרון בעיות ועבודת צוות. כותב המאמר מזמין את הקוראים לדיון וחשיבה האם יש מיומנויות הכרחיות אחרות לדעת הקוראים.
להלן קישור למאמר

מאמר זה מצטרף לסדרת מאמרים המנסה לבחון ולדרג את המיומנויות הנדרשות ללומד בעתיד. מוזמנים לעיין במאמרים ולהוסיף בתגובות לפרסום זה קישורים נוספים וכן להביע את דעתכם האישית בנושא.
1. מיומנויות המאה ה- 21 - מבט אל בית הספר של העתיד / גיא לוי
ובתוכו:

• דרכי חשיבה: יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות.
• דרכי למידה ועבודה: תקשורת ושיתופיות (עבודת צוות).
• כלים ללמידה ועבודה: אוריינות לשונית, אוריינות מדעית, אוריינות מתמטית, אוריינות מידע, אוריינות טכנולוגית.
• חיים בעולם: אזרחות מקומית וגלובלית, אחריות אישית וחברתית, מודעות וגמישות רב–תרבותית, תכנון וניהול חיים וקריירה.

2. תפקודי לומד עיקריים במאה ה- 21 / מסמך של המזכירות הפדגוגית

3. ללמד את דור המילניום - הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפ"ים / ניר גולן

4. המיומנויות של שוק העבודה בשנת 2020 / institute for the future
    עפ"י מאמר זה המיומנויות הנדרשות הן (תודה לאריאלה ולנברג על התרגום):

• יכולות חשיבה מסדר גבוה (שהמכונות לא יכולות לעשות) - כלומר הפקת משמעות 
• אינטליגנציה חברתית ורגשית (שחסרה לרובוטים)
• חשיבה חדשנית ומסתגלת - היכולת להפיק פתרונות שהם מעבר למה שנדרש בחשיבת שינון (כמו להפיק כל מיני מאכלים מאותה רשימת מרכיבים) (Novel & adaptive thinking)
• יכולות בין-תרבותית (יכולת שפתית, הסתגלות לחוש ולהגיב למציאות משתנה)
• מיומנויות מחשביות - היכולת לתרגם ולהבין משמעות של נתונים בהיקפים עצומים (יכולות סטטיסטיות)
• אוריינות ניו-מדיה (מה ההשפעה של גופנים מסוימים, מצגת...)
• טרנסדיסציפלינאריות- (למשל ביולוג שמדבר מתמטיקאית וההפך)
• חשיבה עיצובית - (למשל - עבודה במרחב עם תקרה גבוהה משפיעה על החשיבה...)
• ניהול עומס קוגניטיבי
• מיומנות לנהל שיתופיות וירטואלית

מיהו מוביל התקשוב והחדשנות בפיתוח המקצועי?

רכזי התקשוב של מרכזי הפסג"ה ראויים להגדרתם כמנהיגים המובילים את תהליכי השינוי הנדרשים בעידן הדיגיטלי שבו השינוי הופך להיות חלק משגרת חיינו.

הטכנולוגיה המתחדשת בקצב סינגולארי משפיעה עלינו ומשנה את חיינו ללא הרף. אנו נדרשים ללא הרף לחשיבה כיצד עלינו לחנך את ילדנו תוך בחינת ובחירת הכישורים והמיומנויות שעלינו להעניק להם כדי להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21.

הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בכל התחומים חייב לכלול מרכיבים של:

• למידת היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיות החדשות לצורך בחירה מושכלת של טכנולוגיה בעזרתה ניתן להשיג את מטרות הלמידה
• היכרות עם מאפייני הלומד בעידן הדיגיטלי והשפעתם על תהליכי ההוראה הלמידה וההערכה
• התנסות בדרכי הוראה חדשות תוך חשיבה רפלקטיבית על השינויים שנוצרים בתהליכי ההוראה והלמידה 
• התנסות בדרכי הוראה חדשות השמות דגש על לימוד עצמי, חקירה, התנסות בפתרון בעיות, והתמודדות עם מצבים עמומים
• שינוי מקומו של המורה כמנהיג ומכוון בתהליכי הלמידה ועוד

כל זאת,  בתוך כדי שיח עמיתים מתמיד.

מרכזי פסג"ה הינם גופים מרכזיים המובילים את הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בארץ במסגרות שונות המתקיימות במרכזי הפסג"ה ובבתי הספר שבאזור ההזנה שלהם.

כאן נכנס מקומו של רכז התקשוב - איש הצוות המקצועי במרכז הפסג"ה המתמחה בהובלת תהליכי השינוי של הוראה ולמידה בשילוב טכנולוגיות (למידה דיגיטלית). דמות זו מומחית לשילוב מיומנויות המאה ה- 21 תוך שימוש בתשתיות טכנולוגיות ובמדיות חברתיות כמנוף לקידום תהליכי הוראה - למידה והערכה.

תפקידו מתמקד בלמידת והובלת חדשנות, ייעוץ והכוונה תוך חיבור בין שלושה מרכיבים עיקריים:

חידוש וחדשנות

• התעדכנות מתמדת בחידושים בארץ ובעולם
• בחינת החידושים, הרעיונות והיוזמות ובחירה מושכלת באלו שיוכלו לחולל את השנוי בתוך התאמה למאפייני קהלי היעד ויעדי הפיתוח המקצועי

מקצועיות

• התמחות בלמידה מקוונת סינכרונית וא-סינכרונית ובניהול למידה בסביבה מקוונת
• הכרת מגוון כלים טכנולוגיים והתאמתם באופן מושכל לפדגוגיה
• הכרת מאפייני הלמידה והלומדים בעידן הדיגיטלי והתאמת דרכי הוראה הנותנות מענה לשונות לומדים באמצעות הטכנולוגיה

הכוונה והדרכה

• כישורי הנחיה והדרכה
• דוגמה אישית
• הובלת שינויים בשפה המקצועית, בגישה, בתהליכים אשר מובילים לשינוי בתפיסה
• מיקוד בשאלות "למה?" ו"מה?" ודרכן בחירת ה - "איך"? (ראה  The Golden Circle)
• הכוונה לעצמאות הלומדים, מורי המורים, שותפי התפקיד

תהליך ההטמעה - לחשוב בגדול, להתקדם בקטן

• הנעת אנשים: שותפי תפקיד וקהלי יעד שונים (צוות מקצועי בפסג"ה, מורי מורים, עו"ה, שותפים נוספים לתהליכי השינוי)
• שימוש  מושכל ב"חכמת ההמונים" ומדיות חברתיות בהובלת תהליכי השינוי וההטמעה
• ניהול מושכל של מידע וידע

למידה בעידן דיגיטלי

במסגרת מפגש למידה של קהילת רכזי התקשוב במחוז ת"א בוהבלת ניר גולן  בחנו את מרכיבי הלמידה הדיגיטלית והשפעתם על תהליכי הפיתוח המקצועי.

זאת כבסיס לבחינת מרכיבי מומחיותו ומקצועיותו של  מוביל התקשוב בפסג"ה אשר אמון על הובלת תחום זה אל מול הצות המקצועי במרכז הפסג"ה ואל מול קהלי היעד השונים במגוון מסגרות פיתוח מקצועי.

תחילה הוגדרה למידה: שינוי שיטתי ביכולת הביצוע לאורך זמן

וכן הוגדרו שישה עקרונות ללמידה קלאסית:

1. מוטיבציה (פנימית וחיצונית)

2. עשייה וידיעת תוצאות

3. עלייה הדרגתית בדרישות

4. סדר הגיוני

5. זיהוי עקרונות מנחים בלמידה – ההיגיון מאחורי... ממקד, עוזר בהמשגה, יסייע בשליפה בפעם הבאה

6. שונות בין לומדים - setting

רק אם יתקיימו שישה העקרונות הללו – תתקיים למידה


בשלב השני בחנו יחד בקבוצה את מאפייני הלומד הדיגיטלי:

הנחת היסוד היא שהלמידה הדיגיטלית מתבססת על ששת עקרונות הלמידה שהוצגו לע"יל ועל כך נוספי המאפיינים הבאים:

1. לומדים דיגיטליים מעדיפים מידע מהיר הנצבר ממקורות רבים

2. לומדים דיגיטליים מעדיפים למידה מסתעפת (עיבוד נתונים רב משימתי)

3. לומדים דיגיטלים מעדיפים גישה מזדמנת למידע המאורגן בהיפר קישורים.

4. לומדים דיגיטליים מעדיפים ללמוד בזמן ובמקום שמתאימים לצרכיהם

     מאפייני לומד: קונפליקט בין תלות ועצמאות

• מכוון עצמי – self centered 
• מכוון צורך – א.מ.י.ל.י.
• מצפה לחדשנות /- ניסיון אישי
• יישום מיידי- אין דחיית סיפוקים

5. לומדים דיגיטליים מעדיפים סיפוק, תגמול ואישור מיידי (מוטיבציה פנימית)

6. לומדים דיגיטליים מעדיפים ללמוד ברשת בו זמנית (סביבה)

7. לומדים דיגיטליים מעדיפים למידה חזותית ממגוון מקורות

8. לומדים דיגיטליים מעדיפים למידה רלוונטית, אקטיבית, שימושית ומשחקית

ואחרי שבחנו ולמדנו יחד עקרונות חשובים אלו, מוטלת עלינו המשימה החשובה לפעול כך שתובנות אלו על תהליכי הלמידה יבואו לידי ביטוי בכל מסגרות הפיתוח המקצועי.

למידה מרחוק במסגרות פיתוח מקצועי

למידה מרחוק במסגרות פיתוח מקצועי

כתיבה ועריכה: סיגלית ורדי, רכזת תקשוב ארצית במרכזי פסג"ה

"למידה מרחוק מוגדרת כתהליך הוראה-למידה אינטראקטיבי באמצעות טקסט, אודיו ו/או וידאו אשר לפחות חלק ממנו מתבצע באופן מקוון. הלמידה מתרחשת כאשר המורה והלומדים מופרדים על-ידי מרחק פיסי וקיים שימוש בטכנולוגיה ליצירת קשר ביניהם". (דורי, קברמן והרשקוביץ, 2009).

מה בין למידה מרחוק ולמידה פנים אל פנים? איך נקיים למידה משמעותית מרחוק? כיצד נתגבר על האתגרים בסוג למידה כזה? האם ניתן ללמד כל נושא בלמידה מרחוק? מהם שיקולי הדעת המשפיעים על מינון המפגשים המקוונים בקורס (Blended learning)? כיצד מעריכים למידה מרחוק? מה נדרש ממנחה המלמד בקורס מקוון?

שאלות אלו ואחרות מעסיקות בעלי תפקידים במרכזי פסג"ה בשנים האחרונות ובעיקר מול היעדים שהוגדרו בתכניות לאומיות כמו: "למידה מרחוק בחירום" ו"ישראל דיגיטלית" המכוונים להגברת השימוש בשירותים הניתנים מרחוק לאזרחי המדינה, לקיום שגרת למידה מרחוק של מורים עם תלמידיהם בשוטף ובחירום, וללמידה של אוכלוסיות יעד שונות בעזרת מערכות מקוונות.

האתגר בשילוב למידה מרחוק בתהליכי הוראה ולמידה גדול ומצריך שינויים רבים. השינויים אינם רק ברמה הטכנית אלא, בעיקר, בתפיסת מהות ההוראה, מקום המורה והלומדים בתהליך למידה, התייחסות למאפייני הלומדים, הגמשת גבולות זמן ומקום, הגדלת אפשרויות הבחירה והיכולת לנהל למידה משמעותית תוך שימוש מיטבי בטכנולוגיה (ראה Model S.A.M.R - רמות שימוש בטכנולוגיה).

מתוך אמונה שתהליכי הפיתוח המקצועי מהווים מודל לתהליכים שעובדי ההוראה מובילים עם תלמידיהם, נערכים מרכזי הפסג"ה לשילוב למידה מרחוק ושימוש בטכנולוגיות במסגרות הפיתוח המקצועי. התרשים הבא מייצג מדרג של תהליכי למידה מרחוק במסגרות פיתוח מקצועי במרכזי פסג"ה. סביבת הלמידה המקוונת היא המעטפת המאפשרת רמות שונות של למידה מרחוק, ממפגשים בודדים בקורסים (לרוב א- סינכרוניים), דרך קורסים משולבים Blended Learning ועד לקורסים מקוונים במלואם.

תרשים 1. מדרג למידה בסביבה מקונת

מדרג למידה בסביבה מקוונת

החל משנה"ל תשע"ד מרכזי פסג"ה עוברים לשימוש במערכת ניהול הלמידה Moodle בסביבות המקוונות המלוות את מסגרות הפיתוח המקצועי. Moodle מזמנת שילוב מטבי של טכנולוגיה ופדגוגיה. סביבות הלמידה המקוונות מכילות את מאגר הידע האקדמי בקורס ומגוון כלים טכנולוגיים המאפשרים הבניית ידע אישית וקבוצתית, שיתופיות ברמות שונות ולמידת עמיתים. סביבות הלמידה מלוות מפגשי פנים אל פנים, מאפשרות המשך למידה בין המפגשים ומהוות תשתית ללמידה מרחוק. 

לקריאה נוספת ראה מאמרון: הפוטנציאל הפדגוגי של סביבת Moodle.

מפגשי למידה א-סינכרוניים מתקיימים ברוב מסגרות הפיתוח המקצועי. מרכזי פסג"ה פועלים לכך שבמפגשים אלו יעשה שימוש מיטבי באפשרויות הטמונות בלמידה מרחוק. לשם כך מתקימים בשנתיים האחרונות בכל המחוזות סדנאות ומפגשי למידה בהם לקחו חלק מורי מורים ומגוון בעלי תפקידים במרכזי פסג"ה. במפגשים אלו נבחן הפוטנציאל הפדגוגי במפגשי למידה א-סינכרוניים והוגדרו העקרונות למפגש א-סינכרוני מיטבי.

בסרטון - רן נופר מספר על התנסות ראשונה בשילוב מפגש א-סינכרוני בקורס שהוא מלמד. 

הלמידה הסינכרונית הולכת ותופסת מקום של כבוד בקורסים. מורי מורים ועו"ה מגלים את היתרונות שבניהול למידה ב"נעלי בית" אשר לה מאפיינים דומים ללמידה פנים אל פנים תוך ניצול יתרונות הטכנולוגיה לתקשורת On Line רבת משתתפים. בתשע"ד התקיימו כ- 200 מפגשים סינכרוניים במסגרות הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה ובתשע"ה הוכפל מספר זה כבר בשליש הראשון של שנת הלימודים. בסרטון תוכלו להתרשם מחוויות המלמדים בדרך זו (רותי סלומון ממכון מופת).

קורס משולב Blended Learning - בקורסים אלו, מתקיים שילוב של מפגשי פנים אל פנים ולמידה מקוונת סינכרונית וא-סינכרונית. עופר טהורי מספר בסרטון על היתרונות במסגרת משולבת. 

ולבסוף, כמות תהליכי הפיתוח המקצועי המתקיימים בלמידה מלאה מרחוק - להלן "קורסים מקוונים" נותנת מענה לקהל גדל והולך של עובדי הוראה. רותי סלומון וד"ר ענת רביב מספרות בסרטון על התהליכים המתקיימים במסגרות אלו.

על מנת לסייע למובילים במרכזי פסג"ה בתהליכי השינוי המתוארים, נבנתה רשת תמיכה המאפשרת בחירה מתוך מגוון האפשרויות להלן:

• סיוע ממדריכה ארצית, מנהלות מערכתmoodle ומובילות מחוזיות. 
• סיוע מרכזי התקשוב במרכזי פסג"ה העוברים הכשרה מקצועית במסגרות ארציות ומחוזיות. 
• תמיכה על ידי צוות מטמיעים ממטח בהתאם לתכנית מותאמת אישית לצרכים של כל מרכז פסג"ה. 
• תשתית סינכרונית הכוללת הדרכה למנחים ולומדים, סיוע בתכנון ובנית המפגש, ליווי טכני ותמיכה לאורך המפגש. 
• סביבות פתוחות ללימוד עצמי המכילות מגוון סרטונים וקבצי הדרכה.