‏הצגת רשומות עם תוויות שאלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שאלה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

חדשנות ופיתוח מקצועי כפרופסיה

אגף א' לפיתוח מקצועי ממונה על תהליכי הפיתוח של על עו"ה בישראל החל מהשלב שבו הם מסיימים את שלב ההכשרה והסטאג' ונכנסים לבתי הספר ועד לפרישתם לגמלאות.
אחד המנגנונים המרכזיים האמונים על הפיתוח המקצועי של עו"ה הם מרכזי הפסג"ה. אלו מקיימים מגוון מסגרות של פיתוח מקצועי במרכזי הפסג"ה, בבתי הספר שבאזור ההזנה שלהם וכן במגוון מסגרות ייחודיות הפורצות את גבולות המסגרות המסורתיות כגון: תמיכה פרטנית בעובדי הוראה מובילים, הובלת קהילות מקצועיות שונות, צוותי חינוך ברשויות ועוד.

כמי שאמונה על הובלת תחום הלמידה הדיגיטלית באגף עפ"י המאפיינים והעקרונות של הפיתוח המקצועי יצאתי למסע מעניין אשר בא לאפיין את הקשר בין תהליכים של חדשנות בכלל וחדשנות באמצעת הטכנולוגיה, שילוב טכנולוגיות בהוראה, למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה ולמידה מקוונת (להלן: למידה דיגיטלית) ובין עקרונות הפיתוח המקצועי.

הזרז למסע הלמידה מעניין זה הוא הרצון והצורך לאפיין סביבת למידה פתוחה שתסייע בהובלת תהליכים של פיתוח מקצועי בתחום הלמידה הדיגיטלית. המטרה המרכזית של סביבה זו היא להוביל את הלומדים בעזרתה להבנת המרכיבים והמאפיינים הייחודיים של למידה באמצעות הטכנולוגיות וליכולת לבחור באופן מושכל את הטכנולוגיה המתאימה לכל תהליך שאותו הם רוצים להוביל. אם בתהליכי הוראה ולמידה כמלמדים ואם בתהליכים של למידה ופיתוח מקצועי אישי. בנוסף, מעניין אותי למפות את נושא החדשנות במרכזי הפסג"ה ובכלל והחדשנות באמצעות הטכנולוגיות בפרט ולראות כיצד כל המרכיבים הללו מתקיימים יחד בתנליכי הפיתוח המקצועי.

השאלה בה אני עסוקה לאחרונה היא שאלת נקודת המוצא לפיתוח קורס כזה: האם מה שיוביל הוא עקרונות הפיתוח המקצועי כתחום דעת ותוכן מובנה  שעליו "נלביש" את תכני הלמידה הדיגיטלית או שנקודת המוצא היא התכנים המרכיבים לדעתנו את  הלמידה הדיגיטלית והדרך בה יוצג הנושא וייבנו תהליכי הלמידה יהיו עפ"י העקרונות של הפיתוח המקצועי? ואולי ניתן למצוא דרך ביניים הכוללת את שני המרכיבים הללו גם יחד.

אך מהם עקרונות אלו? מהי החדשנות התהליכי הפיתוח המקצועית? מהם המרכיבים של הלמידה הדיגיטלית?
מאמר אליו נחשפתי לאחרונה טוען כי אחד המאפיינים של פרופסיה הוא השפה המקצועית הייחודית המשותפת לכל אלו שמתמחים בתחום זה.
לכן יצאתי למחקר קטן אשר בא לבדוק מהם העקרונות של הפיתוח המקצועי בעיני אלו המובילים את התחום בישראל, מהי החדשנות בעיניהם וכיצד הטכנולוגיה משרתת לדעתם נושאים אלו.

פשפשתי במסמכים שונים שנכתבו על ידי האגף בהזדמנויות שונות (מסמכים רשמיים המופיעים באתר האגף ולא רשמיים - אשר נאמרו על ידי מובילי התחום בכנסים, ימי למידה ומסגרות שונות) ומהם אספתי מספר עקרונות (אציג אותם ברשימה הבאה).

בנוסף, יצאתי למסע חקר קטן בקרב האמונים בפועל על הובלת התחום: בעלי תפקידים באגף ומפקחי הפיתוח המקצועי, מנהלי פסג"ה וצוות מקצועי במרכז הפסג"ה, מדריכים מחוזיים ומורים אשר עוברי את תהליכי הפיתוח המקצועי על מנת להבין האם אכן יש כאן שפה משותפת בין כולם.

בכוונתי להציג לכל נשאל מספר שאלות שאלות מרכזיות:
1. מהו תהליך פיתוח מקצועי מיטבי בעיניך?
2. ומתוך כך - מהם העקרנות המרכזיים לדעתך בפיתוח המקצועי?
2. כיצד הם באים לידי ביטוי בעבודתך?
3. מהי חדשנות בעיניך וכיצד היא באה לידי ביטוי בתהליכים שהנך מוביל/ה?

אני מאמינה שזה יהיה מסע מרתק ובטוחה שהתשובות תשפענה רבות על פיתוח הקורס ועל שאר התהליכים שאני מובילה באגף.



יום שני, 21 בספטמבר 2015

טכנולוגה, חינוך והכשרת מורים - לקט מאמרים וממצאי מחקרים



הכישורים הדיגיטליים שכל מורה במאה ה- 21 נדרש להם - תרגום גילת סיימון בתוך אתר ההשתלמויות של תמר שמיר
הוראה משלבת תקשוב - באתר ההשתלמויות של ד"ר תמר שמיר
שלבי התפתחות מקצועית אישית ממורה למורה מקוון - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני מרץ 2009
25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
טכנולוגיה בחינוך - ערוץ סרטונים של ד"ר תמר שמיר
ללמד עם גוגל - הסברים, הנחיות ודוגמאות לשילוב טכנולוגיה בהוראה - המרכז ללימודים אקדמיים אונו
מגן- נגר.נ., רותם, א., שמיר-ענבל, ת., דיין,ר. (2014). השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים. בתוך- האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, כנס צ'ייס התשיעי למחקרי טכנולוגיית למידה. הוצ' האוניברסיטה הפתוחה.
שמיר-ענבל, ת.& קלי, י. (2011). מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית ספרית. בתוך: תקשוב, למידה והוראה. הוצאת המרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה. גילה קורץ ודוד חן (עורכים).
ידע וסקרנות דיגיטלית - הבלוג של עמי סלנט
הבלוג של שיר שורץ
התקשוב בפיתוח המקצועי - בלוג של סיגלית ורדי
הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה
המידענות החדשה:
המאמר מפרט את היכולות המרכיבות את המידענות החדשה:
• יכולת לקבץ מידע ממקורות סמכותיים, לתמצת אותו ולהגיש את עיקרי התובנות – לא עוד חומר גלם כי אם תובנות.
• יכולת לטפל בנתונים המצויים בשפע (Big Data) במרחב הקיברנטי ומשוועים לאיסוף ועיבוד סטטיסטי. גם כאן, שם המשחק הוא תובנות – איתור מגמות, איתור חריגים ועוד.
• יכולת להציג את התובנות בצורה אסתטית ואפקטיבית כדי לענות להעדפות הוויזואליות תוך חסכון בזמן כדי להגיע לתובנות.
מתוך מחקר על צריכת תוכן דיגיטלי במגזין אנשים ומחשבים

דוח עולמי, האם שימוש בטכנולוגית תורם להישגי תלמידים
תוצאות המחקר הבינלאומי מראים כי למידה בסביבה טכנולוגית אינה משפרת את הישגי התלמידים וממליץ על שינוי בדרכי ההוראה באמצעות הטכנולוגיות.
לכתבה בעברית
סקירה מאת ג'יי הורוביץ (עיקרי הדוח ועיקרי התגובות בארץ ובעולם)
הבעת עמדה  על הממצאים מאת צביה אלגלי
לדוח המלא OECD
למאמרון בשלובים מאת יורם אורעד

מחקר; מנהלי בתי הספר בתכנית התקשוב הלאומית: משתמשים חכמים בטכנולוגיה, לא מבצעים הערכה ומדידה מאת ד"ר גילה קורץ

הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה

ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת - יעקב הכט

היבטים בינלאומיים של מורי מורים - דזירה פז, עמי סלנט 2012


ניהול מידע אישי ולמידה - מחקר חלוץ - שרון הרדוף יפה, רפי נחמיאס י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
ניהול מידע אישי ולמידה - המאמר המלא ד"ר שרון הרדוף
ביג דתה, חינוך ואתיקה מנתונים לתובנות - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
חמישה טיפים לניהול מבוסס נתונים - ערן ברק מדינה, 2013 מכון אבני ראשה

יום רביעי, 7 בינואר 2015

פדגוגיה וטכנולוגיה - שאלות מערערות

בעקבות מפגש עם קבוצת מורי מורים מתחומי דעת שונים שהתקבצו יחד כדי לנסות ולבחון היבטים של שילוב טכנולוגיות בתהליכי פיתוח מקצועי מובאות בזאת מספר שאלות שהועלו על ידי משתתפים בקבוצה:

  • מידת הנחיצות של השימוש טכנולוגיה בכיתות כל עוד הפדגוגיה לא עברה שינוי? 
  • מי צריך להוביל את השינוי - קובעי מדיניות במערכת החינוך, מורים, תלמידים, גורמים חיצוניים (דוגמת ischool), שילוב בין כולם, מישהו אחר? 
  • השינוי הנדרש בתהליכי הוראה למידה והערכה הוא אבולוציה או רבולוציה? 
  • האם צריך לסלק לגמרי את הספרים המודפסים? או בנוסח אחר - מקופסה לקופסה: האם ממערכת סגורה עלינו לעבור לקופסת הטבלטים והטלפונים החכמים? 
  • פדגוגיה וטכנולוגיה - יש ביניהם גורם מוביל? 
  • האמנם ילדים יכולים ללמוד לבד? מה תפקידם של המורים במערכות שבהן יש למידה עצמאית רבה יותר של תלמידים? 
  • אלו פעולות חשיבה מעורבות בלמידה וכיצד הטכנולוגיה יכולה לתמוך בכך? 
  • כיצד סביבת למידה מקוונת יכולה לתמוך לקידום תהליכי חשיבה ולמידה?
מוזמנים להתייחס לשאלות אלו ולהעלות שאלות נוספות שעולות בכם סביב נושא זה. 

יום ראשון, 22 ביוני 2014

הרהורים על תוצר למידה - מתווה לשיעור סינכרוני

בימים אלו אני משתתפת בקורס המתקיים בלמידה מקוונת מרחוק. בקורס משתפים מובילי תקשוב במערכת החינוך והוא עוסק בסוגיות של תהליכי הוראה ולמידה סינכרונית. קהילת הלמידה של הקורס מנסה להבנות מסמך עקרונות לניהול מפגש סינכרוני מיטבי. להלן קישור לטיוטת המסמך.

תהליך הלמידה בקורס כלל קריאת מאמרים, צפייה בסרטונים ורכישת ידע תיאורטי לצד חשיבה משותפת על האתגרים בהוראה ולמידה סינכרונית, התנסות מעשית של חברי הקורס בהנחיית מפגשי למידה סינכרוניים ועוד.
רגע לפני שאנחנו עומדים בפני פרסום מסמך העקרונות כתבתי בקבוצת הפייסבוק שמלווה את תהליך הלמידה בקורס את הדברים הבאים:

חברים יקרים,
הלילה האזנתי להקלטת המפגש הסינכרוני האחרון בקורס ולשיח על המשובים שנתנו חברי הקבוצה לאלו מביננו שהעלו הקלטות של מפגשים שהנחו לאתר הקורס.  עשיתי רפלקציה עם עצמי בעקבות הדברים שרותי אמרה על כך ש"יותר קל לנו לתת משוב מאשר ללמד בעצמנו" וניסיתי לבדוק מדוע אני לא העליתי שיעור לאתר.

הסיבה שלי היא שמכל המפגשים הסינכרוניים שהעברתי לאחרונה, אין לי שיעור מוקלט שנשמר (אם בגלל שנערכו בכלים חינמיים (כמו סקייפ, הנאגאוט) בהם ההקלטות אינן נשמרות ואם בגלל שההקלטות נשמרות בחלק מהמערכות הסינכרונית רק 180 יום וחלקן אבדו).

ניסיתי לחשוב על מה אכין שיעור ומה אלמד, ופתאום הבנתי דבר חשוב שעלינו לתת עליו דעתנו לפני שאנחנו מסיימים את עריכת המסמך.

חשוב להבחין בין שני "מודלים" מרכזיים:
הראשון, מדריך מצולם (שבו אנחנו מקליטים עצמנו מלמדים ללא קהל "חי"). שיעור כזה יכול לכלול גם פעילות אינטראקטיבית בכלים טכנולוגיים שאותה אנחנו מכינים ושולחים לתלמידים לפני או אחרי מפגש,  הכנת משחק אינטראקטיבי שישולב במפגש עצמו, או אפילו פעילות ב- edu.tube שיכולה לעורר שיח בזמן שיעור או לאחריו.

והשני, שיעור סינכרוני בזמן אמת  שבו נכנסים גורמים נוספים שלא תוכננו מראש כמו: קשיים טכנולוגיים, תקשורת בזמן אמת עם אנשים והיבטים שונים של מפגש on line עם קהלי היעד.

ישנם עקרונות שהעלינו במסמך המשותף שנכונים גם לשיעור מצולם וגם להכנת מדריך מצולם ויש דברים שנכונים רק לשיעור המתקיים בזמן אמת.

מציעה שבפתיח למסמך העקרונות שלנו נחדד הבנה זו. אולי נוסיף מספר הנחות יסוד במבוא ואולי במסגרת המארגנים הגראפיים שנוסיף למסמך נביא לידי ביטוי שיקולים אלו. (בצבעוניות שלו? בהוספת צלמיות?)

חשוב שנחדד את האבחנה בין עקרונות שמתאימים לשני המודלים (מדריך מצולם או שיעור) ובין אלו שייחודיים רק לשיעור סינכרוני.

ועוד הערה /הצעה, כדאי שנחשוב כיצד המתווה הזה יוכל להפוך למסמך אינטראקטיבי שבו ניתן יהיה להגיב לדברים, להעלות דוגמאות ורעיונות נוספים, להתייחס....
או שאולי זה יהיה הפתיח של הקבוצה הבאה שתלמד את הקורס ותמשיך להבנות את הידע בנושא חשוב זה על מנת שנוכל להוביל תהליכי הטמעה איכותיים.