טכנולוגה, חינוך והכשרת מורים - לקט מאמרים וממצאי מחקרים

הכישורים הדיגיטליים שכל מורה במאה ה- 21 נדרש להם - תרגום גילת סיימון בתוך אתר ההשתלמויות של תמר שמיר
הוראה משלבת תקשוב - באתר ההשתלמויות של ד"ר תמר שמיר
שלבי התפתחות מקצועית אישית ממורה למורה מקוון - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני מרץ 2009
25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
טכנולוגיה בחינוך - ערוץ סרטונים של ד"ר תמר שמיר
ללמד עם גוגל - הסברים, הנחיות ודוגמאות לשילוב טכנולוגיה בהוראה - המרכז ללימודים אקדמיים אונו
מגן- נגר.נ., רותם, א., שמיר-ענבל, ת., דיין,ר. (2014). השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים. בתוך- האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, כנס צ'ייס התשיעי למחקרי טכנולוגיית למידה. הוצ' האוניברסיטה הפתוחה.
שמיר-ענבל, ת.& קלי, י. (2011). מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית ספרית. בתוך: תקשוב, למידה והוראה. הוצאת המרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה. גילה קורץ ודוד חן (עורכים).
ידע וסקרנות דיגיטלית - הבלוג של עמי סלנט
הבלוג של שיר שורץ
התקשוב בפיתוח המקצועי - בלוג של סיגלית ורדי
הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה
המידענות החדשה:
המאמר מפרט את היכולות המרכיבות את המידענות החדשה:
• יכולת לקבץ מידע ממקורות סמכותיים, לתמצת אותו ולהגיש את עיקרי התובנות – לא עוד חומר גלם כי אם תובנות.
• יכולת לטפל בנתונים המצויים בשפע (Big Data) במרחב הקיברנטי ומשוועים לאיסוף ועיבוד סטטיסטי. גם כאן, שם המשחק הוא תובנות – איתור מגמות, איתור חריגים ועוד.
• יכולת להציג את התובנות בצורה אסתטית ואפקטיבית כדי לענות להעדפות הוויזואליות תוך חסכון בזמן כדי להגיע לתובנות.

מתוך מחקר על צריכת תוכן דיגיטלי במגזין אנשים ומחשבים

דוח עולמי, האם שימוש בטכנולוגית תורם להישגי תלמידים
תוצאות המחקר הבינלאומי מראים כי למידה בסביבה טכנולוגית אינה משפרת את הישגי התלמידים וממליץ על שינוי בדרכי ההוראה באמצעות הטכנולוגיות.
לכתבה בעברית
סקירה מאת ג'יי הורוביץ (עיקרי הדוח ועיקרי התגובות בארץ ובעולם)
הבעת עמדה  על הממצאים מאת צביה אלגלי
לדוח המלא OECD
למאמרון בשלובים מאת יורם אורעד

מחקר; מנהלי בתי הספר בתכנית התקשוב הלאומית: משתמשים חכמים בטכנולוגיה, לא מבצעים הערכה ומדידה מאת ד"ר גילה קורץ

הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה

ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת - יעקב הכט

היבטים בינלאומיים של מורי מורים - דזירה פז, עמי סלנט 2012


ניהול מידע אישי ולמידה - מחקר חלוץ - שרון הרדוף יפה, רפי נחמיאס י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
ניהול מידע אישי ולמידה - המאמר המלא ד"ר שרון הרדוף
ביג דתה, חינוך ואתיקה מנתונים לתובנות - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
חמישה טיפים לניהול מבוסס נתונים - ערן ברק מדינה, 2013 מכון אבני ראשה

מומחה להובלת למידה דיגיטלית במסגרות פיתוח המקצועי - מפגש סיום של תהליך למידה מחוזי לרכזי תקשוב

כבר נכתב בבלוג זה לא מעט על המודל הייחודי לפיתוח מקצועי של רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה הכולל תהליכי למידה בקהילות ידע מקצועיות מחוזיות לצד תהליכי למידה המשותפים לקהילת הרכזים הארצית.

רכזי התקשוב במחוז תל אביב בחרו להעמיק השנה בנושאים: למידה דיגיטלית / או מאפייני הלמידה בעידן הדיגיטאלי ומיומנויות המאה ה- 21 וביטויין במסגרות הפיתוח המקצועי. כל זאת תוך עיסוק מתמיד במהות תפקידם כחלק מהצוות המקצועי במרכז הפסג"ה תוך שמירה על הייחודיות שלהם ומומחיותם.

מסגרת הלמידה של קהילת רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה במחוז כללה שיח במפגשי פנים אל פנים בהנחייה צמודה של ניר גולן וסיגלית ורדי, למידה אישית מרחוק ומפגש עמיתים מסכם בהובלת סיגלית.

בתהליך הלמידה נערכה העמקה בהיבטים של למידה דיגיטלית (לקריאה נוספת כאן) וחקירה לעומק של מיומנויות המאה ה- 21 עפ"י מודל משתתפ"ים (הממחיש שמיומנויות המאה ה- 21 הן הרבה מעבר למיומנויות של שימוש בטכנולוגיות).

הלמידה של מודל משתתפ"ים כללה שלושה חלקים:

חלק א' - בקבוצה - היכרות עם רכיבי המודל והגדרה משותפת של מיומנויות המאה ה- 21 ההכרחיות (כאשר כל מיומנוית המפורטת בהמשך כוללת מיומנויות נוספות הנגזרות ממנה):
מ - מיומנויות דיגיטליות
ש - שיתוף ועבודת צוות
ת - תקשורת
ת - תודעה גלובאלית, תודעה חברתית
פ - פתרון בעיות
י - יצירתיות / ייחודיות וערך מוסף (ולאחר דיון בקבוצה נוספה הגמישות המחשבתית)
ם - מחשבה ביקורתית (להטלת ספק אך גם לצורך למידת המשך)

חלק ב' - אישי -  כל אחת בקבוצה בחרה את אחד מרכיבי המודל  ויצאה למסע חקר אישי ברחבי הרשת במטרה ללמוד כיצד מתייחסים למיומנות זו במקורות מידע שונים, בתרבויות אחרות... המסע האישי כלל חקר ברשת ובמקורות מידע מגוונים על המיומנוית הנבחרת, יצירת המשגות והכללות, הצעות להיבטים יישומיים להוראה, ושיתוף בידע ע"י כתיבה בבלוג שיתופי של הקבוצה.

חלק ג' - בקבוצה - לאחר שכל אחת הציגה בפני העמיתים את מה שלמדה באופן אישי על המיומנות שבחרה להעמיק בה,  התקיים דיון מרתק ובמהלכו הצלחנו להבין איך ניתן מכל אחת מהמיומנויות להגיע לאחרות (כאשר לא משנה מהיכן מתחילים). בנוסף, הגענו להבנה והמשגה שרק כאשר יש התייחסות לכל המיומנויות יחד, זוהי למעשה הלמידה הדיגיטלית במיטבה. השולטים במיומנויות המאה ה-21 שולטים ב - "א'-ב'" של המאה ה- 21.

הגדרנו צורך שבכל אירוע למידה  ופיתוח מקצועי– כדאי לדאוג שיתקיים לפחות תהליך אחד אשר יכלול את כל ההתנסויות שקשורות בלמידה דיגיטלית ובמיומנויות המאה ה- 21 (כולל ההמשגה וההדגמה כיצד מתקימים החיבורים בין כל אחת מהמיומנויות לאחרות).

עם תובנות אלו החלטנו להיפגש במפגש נוסף שבו ננסה ליישם את ההמשגות אליהן הגענו בתהליך הלמידה לכדי מהלך שישפיע על תהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה במחוז בשנה"ל הבאה.

לאחר בחינת מספר חלופות והצעות שהועלו בין המשתתפים במפגש באשר לדרך בה נציג את הפרקטיקה, החלט לבחור סילבוס של אחד מהקורסים ולהאיר את האפשרויות הגלומות בו עפ"י המרכיבים הבאים: מאפיינים של למידה דיגיטלית, מיומנויות המאה ה- 21, גיוון במתודות הוראה, תפקודי לומד, עקרונות בפיתוח המקצועי וכלים טכנולוגיים העשויים למנף כל אחד ממרכיבים אלו.

התהליך והתוצר מוצגים על גבי מסמך שיתופי כאן

בסיום המפגש הוצג התהליך למנהלים וסגנים במרכזי הפסג"ה - כולל הגדרה מחודשת של תפקיד הרכז כמומחה להובלת למידה דיגיטלית עפ"י מודל האמ"י של איש צוות במרכז פסג"ה, הצגת מודל משתת"פים והצגת הדוגמה של הסילבוס המועשר.

המפגש עם המנהלים והסגנים  הסתיים בשאלה : "מה צריך לקרות במרכזי פסג"ה כדי שבכל תהליך פיתוח מקצועי תהיינה שגרות של חדשנות בלמידה?" שאלה שכל מרכז פסג"ה יבחן בהיבט האישי ואני מאוד מקווה שאוכל לכתוב על כך בפוסטים הבאים. 

מיומנויות המאה ה- 21 - לקט מאמרים

בתחילת אפריל 2015 פורסמה כתבה בירחון המקוון EDUMATIC על 8 המיומנויות ההכרחיות ללומד בעתיד.
המאמר (אנגלית) נכתב על ידי Michael Sledd ובו המחבר סוקר כ- 8 מיומנויות הכרחיות לדעתו לכל לומד בעתיד: מנהיגות, אוריינות דיגיטלית, תקשורת, אינטליגנציה רגשית, אזרחות גלובאלית, יזמות, פתרון בעיות ועבודת צוות. כותב המאמר מזמין את הקוראים לדיון וחשיבה האם יש מיומנויות הכרחיות אחרות לדעת הקוראים.
להלן קישור למאמר

מאמר זה מצטרף לסדרת מאמרים המנסה לבחון ולדרג את המיומנויות הנדרשות ללומד בעתיד. מוזמנים לעיין במאמרים ולהוסיף בתגובות לפרסום זה קישורים נוספים וכן להביע את דעתכם האישית בנושא.
1. מיומנויות המאה ה- 21 - מבט אל בית הספר של העתיד / גיא לוי
ובתוכו:

• דרכי חשיבה: יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות.
• דרכי למידה ועבודה: תקשורת ושיתופיות (עבודת צוות).
• כלים ללמידה ועבודה: אוריינות לשונית, אוריינות מדעית, אוריינות מתמטית, אוריינות מידע, אוריינות טכנולוגית.
• חיים בעולם: אזרחות מקומית וגלובלית, אחריות אישית וחברתית, מודעות וגמישות רב–תרבותית, תכנון וניהול חיים וקריירה.

2. תפקודי לומד עיקריים במאה ה- 21 / מסמך של המזכירות הפדגוגית

3. ללמד את דור המילניום - הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפ"ים / ניר גולן

4. המיומנויות של שוק העבודה בשנת 2020 / institute for the future
    עפ"י מאמר זה המיומנויות הנדרשות הן (תודה לאריאלה ולנברג על התרגום):

• יכולות חשיבה מסדר גבוה (שהמכונות לא יכולות לעשות) - כלומר הפקת משמעות 
• אינטליגנציה חברתית ורגשית (שחסרה לרובוטים)
• חשיבה חדשנית ומסתגלת - היכולת להפיק פתרונות שהם מעבר למה שנדרש בחשיבת שינון (כמו להפיק כל מיני מאכלים מאותה רשימת מרכיבים) (Novel & adaptive thinking)
• יכולות בין-תרבותית (יכולת שפתית, הסתגלות לחוש ולהגיב למציאות משתנה)
• מיומנויות מחשביות - היכולת לתרגם ולהבין משמעות של נתונים בהיקפים עצומים (יכולות סטטיסטיות)
• אוריינות ניו-מדיה (מה ההשפעה של גופנים מסוימים, מצגת...)
• טרנסדיסציפלינאריות- (למשל ביולוג שמדבר מתמטיקאית וההפך)
• חשיבה עיצובית - (למשל - עבודה במרחב עם תקרה גבוהה משפיעה על החשיבה...)
• ניהול עומס קוגניטיבי
• מיומנות לנהל שיתופיות וירטואלית

מיהו מוביל התקשוב והחדשנות בפיתוח המקצועי?

רכזי התקשוב של מרכזי הפסג"ה ראויים להגדרתם כמנהיגים המובילים את תהליכי השינוי הנדרשים בעידן הדיגיטלי שבו השינוי הופך להיות חלק משגרת חיינו.

הטכנולוגיה המתחדשת בקצב סינגולארי משפיעה עלינו ומשנה את חיינו ללא הרף. אנו נדרשים ללא הרף לחשיבה כיצד עלינו לחנך את ילדנו תוך בחינת ובחירת הכישורים והמיומנויות שעלינו להעניק להם כדי להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21.

הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בכל התחומים חייב לכלול מרכיבים של:

• למידת היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיות החדשות לצורך בחירה מושכלת של טכנולוגיה בעזרתה ניתן להשיג את מטרות הלמידה
• היכרות עם מאפייני הלומד בעידן הדיגיטלי והשפעתם על תהליכי ההוראה הלמידה וההערכה
• התנסות בדרכי הוראה חדשות תוך חשיבה רפלקטיבית על השינויים שנוצרים בתהליכי ההוראה והלמידה 
• התנסות בדרכי הוראה חדשות השמות דגש על לימוד עצמי, חקירה, התנסות בפתרון בעיות, והתמודדות עם מצבים עמומים
• שינוי מקומו של המורה כמנהיג ומכוון בתהליכי הלמידה ועוד

כל זאת,  בתוך כדי שיח עמיתים מתמיד.

מרכזי פסג"ה הינם גופים מרכזיים המובילים את הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בארץ במסגרות שונות המתקיימות במרכזי הפסג"ה ובבתי הספר שבאזור ההזנה שלהם.

כאן נכנס מקומו של רכז התקשוב - איש הצוות המקצועי במרכז הפסג"ה המתמחה בהובלת תהליכי השינוי של הוראה ולמידה בשילוב טכנולוגיות (למידה דיגיטלית). דמות זו מומחית לשילוב מיומנויות המאה ה- 21 תוך שימוש בתשתיות טכנולוגיות ובמדיות חברתיות כמנוף לקידום תהליכי הוראה - למידה והערכה.

תפקידו מתמקד בלמידת והובלת חדשנות, ייעוץ והכוונה תוך חיבור בין שלושה מרכיבים עיקריים:

חידוש וחדשנות

• התעדכנות מתמדת בחידושים בארץ ובעולם
• בחינת החידושים, הרעיונות והיוזמות ובחירה מושכלת באלו שיוכלו לחולל את השנוי בתוך התאמה למאפייני קהלי היעד ויעדי הפיתוח המקצועי

מקצועיות

• התמחות בלמידה מקוונת סינכרונית וא-סינכרונית ובניהול למידה בסביבה מקוונת
• הכרת מגוון כלים טכנולוגיים והתאמתם באופן מושכל לפדגוגיה
• הכרת מאפייני הלמידה והלומדים בעידן הדיגיטלי והתאמת דרכי הוראה הנותנות מענה לשונות לומדים באמצעות הטכנולוגיה

הכוונה והדרכה

• כישורי הנחיה והדרכה
• דוגמה אישית
• הובלת שינויים בשפה המקצועית, בגישה, בתהליכים אשר מובילים לשינוי בתפיסה
• מיקוד בשאלות "למה?" ו"מה?" ודרכן בחירת ה - "איך"? (ראה  The Golden Circle)
• הכוונה לעצמאות הלומדים, מורי המורים, שותפי התפקיד

תהליך ההטמעה - לחשוב בגדול, להתקדם בקטן

• הנעת אנשים: שותפי תפקיד וקהלי יעד שונים (צוות מקצועי בפסג"ה, מורי מורים, עו"ה, שותפים נוספים לתהליכי השינוי)
• שימוש  מושכל ב"חכמת ההמונים" ומדיות חברתיות בהובלת תהליכי השינוי וההטמעה
• ניהול מושכל של מידע וידע

טכנולוגיות ולמידה מרחוק בתהליכי פיתוח מקצועי

בבואנו לבחון את האתגרים העומדים בפני מתכנני הפיתוח המקצועי לעובדי הוראה חשוב להתייחס לכך שתהליכים אלו אמורים להוות דוגמה ומופת. עליהם לסייע בידי עובד ההוראה להכין את הלומדים לקראת חיים בעידן שהמאפיינים העיקריים שלו הם השינוי המתמיד, הטכנולוגיות המתחדשות אשר משנות את חיינו, עמימות וחוסר וודאות כיצד יראה העתיד.

לשם כך הוגדרו ע"י אגף א' לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה שני היעדים הבאים:

• עו"ה ידעו להוביל שימוש מושכל באמצעים דיגיטליים ובמתודות הוראה המותאמות למאה ה-21 לתקשורת, לשיתופיות, ללמידה עצמית ועצמאית ברשת ולהובלת קהילות ידע מקצועיות. 
• עו"ה יקיימו שגרת למידה מרחוק (למידה מקוונת) עם תלמידיהם בשוטף ובחירום.

שילוב טכנולוגיות

• הכשרת עובדי הוראה לשימוש מושכל בטכנולוגיות ואמצעים דיגיטליים בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתה. זאת לאחר בחינת היתרונות ותרומת הטכנולוגיות לתהליכי ההוראה והלמידה, בהתאם למודל ההצטיידות של בית ספרם ועפ"י התפוקות שהוגדרו בתכנית הלאומית לתקשוב. את פרוט התפוקות ומידע עדכני ניתן לראות בענן החינוכי של משרה"ח 
• הכנת התלמידים להיבחנות ממוחשבת 
• הכשרת הלומדים עפ"י תפקודי לומד הנדרשים במאה ה- 21 
רשויות מקומיות שמות אתגרים אלו לפתחן ומציידות את המורים והתלמידים במגוון אמצעי קצה בתכניות ייחדיות כגון: סיסמה לכל תלמיד, מחשב לכל מורה ועוד. תכניות אלו כוללות גם תהליכי פיתוח מקצועי לעו"ה.

למידה מקוונת (למידה מרחוק)

על היתרונות והאתגרים שבהוראה ולמידה מקוונת דובר רבות. אין ספק כי חשוב שעובדי הוראה יתנסו בתהליכים אלו כלומדים על מנת שידעו להתנהל במודלים שונים של למידה מקוונת אל מול תלמידיהם.

מגמות בארץ ובעולם מצביעות על עלייה בהיצע של קורסים מקוונים אשר נגישים לכל אחד ומאפשרים התפתחות אישית בלמידה מרחוק.
מגמה זו ניכרת גם בעלייה בהיצע הקורסים המקוונים המתקימים במרכזי פסג"ה ובשילוב מפגשים יחידים של למידה מקוונת כמעט בכל תהליך פיתוח מקצועי
מערכת ניהול הלמידה moodle נבחרה על ידי משרה"ח כתשתית טכנולוגית המאפשרת למידה מקוונת בכל תהליכי הפיתוח המקצועי.

הכיתה השקופה - כלי דיאלוגי לתכנון, הבנייה והערכה של מפגשים א-סינכרוניים בלמידה מקונת

הכיתה השקופה - כלי תכנון, הבנייה והערכה של מפגשי למידה מרחוק א-סינכרוניים הינו כלי שנבנה לאורך זמן כמענה לצורך השעה במרכזי פסג"ה.

הלמידה המקוונת על יתרונותיה הגדולים ומגוון ההזדמנויות שבה, הולכת צוברת תאוצה בתהליכי פיתוח מקצועי.
הכמות הגדלה והולכת של מפגשי למידה מקוונים לצד מגוון רחב של פרשנויות לתהליכים אלו חידדו את הצורך ביצירת כלי שיהווה בסיס לדיאלוג בין מנחים - לומדים ומתכנני תהליכי פיתוח מקצועי.

הכלי נבנה בתוך תהליך ארוך שכלל קריאת מאמרים, סדנאות שיח בהם לקחו חלק מנחים, אנשי אקדמיה, בעלי תפקידים במרכזי פסג"ה ועוד. ככל שהשיח סביב מרכיבי הכלי הלך העמיק כך חודד הצורך בהפיכתו לכלי יישומי בידי כל העוסקים בדבר והתקבלה ההחלטה להפוך אותו לכלי אינטרנטי שיהיה נגיש לכל המתעניין.

לכלי חמישה מרכיבים כאשר המרכיב של "תפקיד המנחה" מלווה את כל שאר המרכיבים. כל מרכיב מכיל בתוכו מספר תבחינים. בכל תבחין שאלות מנחות ושלוש רמות ביצוע.

להלן פרוט של המרכיבים והתבחינים:

• עקרונות פדגוגיים ותפקודי לומד
• תכנים ומטרות פדגוגיות
• התבססות על ידע קודם
•  למידה התנסותית ויישומית - מן השדה אל השדה
• גיוון אמצעי הוראה ולמידה ושימוש במגוון מתודות
• ערך מוסף לשימוש בטכנולוגיה
• בחירה
• עקרונות ניהוליים ולוגיסטיים
• מקום המפגש ברצף הלמידה
• משך המפגש (תכנון זמן והרכב ההתנסויות)
• ארגון סביבת הלמידה, ממשק המשתמש והתשתיות הטכנולוגיות
• למידה שיתופית, עצמית ועצמאית
• רמות השיתופיות
• למידה עצמית ועצמאית
• רפלקציה, משוב והערכה 
• תהליכים רפלקטיביים
• הערכת תהליך ותוצר
• למידת והערכת עמיתים
• משוב ולמידה בינאישית
• תפקיד מנחה
• תקשורת מנחה לומדים ויצירת למידה חוויתית
• מודעות והתחשבות בצרכי הלומד
• הבנייה פעילה של הידע

טיוטת הכלי הועלתה לאתר A.nnotate  לצורך עיון והערות המשתמשים.

הנכם מוזמנים להיכס לקישור, לעיין במסמך, להוסיף התייחסויות, הערות, תיקונים והצעות לשיפור. 

לאחר תקופה בה המסמך יהיה זמין להערות, אנו נהפוך אותו לכלי אינטרנטי יישומי.

למידה בעידן דיגיטלי

במסגרת מפגש למידה של קהילת רכזי התקשוב במחוז ת"א בוהבלת ניר גולן  בחנו את מרכיבי הלמידה הדיגיטלית והשפעתם על תהליכי הפיתוח המקצועי.

זאת כבסיס לבחינת מרכיבי מומחיותו ומקצועיותו של  מוביל התקשוב בפסג"ה אשר אמון על הובלת תחום זה אל מול הצות המקצועי במרכז הפסג"ה ואל מול קהלי היעד השונים במגוון מסגרות פיתוח מקצועי.

תחילה הוגדרה למידה: שינוי שיטתי ביכולת הביצוע לאורך זמן

וכן הוגדרו שישה עקרונות ללמידה קלאסית:

1. מוטיבציה (פנימית וחיצונית)

2. עשייה וידיעת תוצאות

3. עלייה הדרגתית בדרישות

4. סדר הגיוני

5. זיהוי עקרונות מנחים בלמידה – ההיגיון מאחורי... ממקד, עוזר בהמשגה, יסייע בשליפה בפעם הבאה

6. שונות בין לומדים - setting

רק אם יתקיימו שישה העקרונות הללו – תתקיים למידה


בשלב השני בחנו יחד בקבוצה את מאפייני הלומד הדיגיטלי:

הנחת היסוד היא שהלמידה הדיגיטלית מתבססת על ששת עקרונות הלמידה שהוצגו לע"יל ועל כך נוספי המאפיינים הבאים:

1. לומדים דיגיטליים מעדיפים מידע מהיר הנצבר ממקורות רבים

2. לומדים דיגיטליים מעדיפים למידה מסתעפת (עיבוד נתונים רב משימתי)

3. לומדים דיגיטלים מעדיפים גישה מזדמנת למידע המאורגן בהיפר קישורים.

4. לומדים דיגיטליים מעדיפים ללמוד בזמן ובמקום שמתאימים לצרכיהם

     מאפייני לומד: קונפליקט בין תלות ועצמאות

• מכוון עצמי – self centered 
• מכוון צורך – א.מ.י.ל.י.
• מצפה לחדשנות /- ניסיון אישי
• יישום מיידי- אין דחיית סיפוקים

5. לומדים דיגיטליים מעדיפים סיפוק, תגמול ואישור מיידי (מוטיבציה פנימית)

6. לומדים דיגיטליים מעדיפים ללמוד ברשת בו זמנית (סביבה)

7. לומדים דיגיטליים מעדיפים למידה חזותית ממגוון מקורות

8. לומדים דיגיטליים מעדיפים למידה רלוונטית, אקטיבית, שימושית ומשחקית

ואחרי שבחנו ולמדנו יחד עקרונות חשובים אלו, מוטלת עלינו המשימה החשובה לפעול כך שתובנות אלו על תהליכי הלמידה יבואו לידי ביטוי בכל מסגרות הפיתוח המקצועי.

המיומנויות של שוק העבודה בשנת 2020

המאמר (אנגלית) "המימנויות של שוק העבודה בשנת 2020" הוצג במידעון השבועיי של חברת מתודיקה "למידה אפקטיבית" 
להלן התקציר (מתוך "למידה אפקטיבית):
"ואלו 10 המיומנויות ששוק העבודה יידרש להם בשנת 2020:

• היכולת להבין ולהעריך את ההיגיון שמאחורי תוכן מסוים 
• היכולת לנהל אינטליגנציה חברתית, הפעלת חשיבה חדשנית 
• כשירות לתקשורת בין-תרבותית 
• מוכוונות לעיבוד מידע מבוסס נתונים 
• התנהלות נכונה ברחבי הניו-מדיה 
• היכולת לנוע ולחפש קשרים בין דיסציפלינות 
• היכולת לתכנן ולעצב תהליך 
• ניהול משוכלל של עומס קוגניטיבי 
• היכולת לקיים שיתוף פעולה עם שותפים וירטואליים.

אמצע העשור הנוכחי הוא הזדמנות מצוינת לבדוק את הרשימה שהוכנה ב"מכון למען העתיד" בארה"ב. האם אנחנו מוכנים ומכינים את עצמנו לעשור הבא?"
אריאלה לונברג קראה את המאמר המלא ותמצתה את עיקריו. תודה לאריאלה שהסכימה לשתף את כולם בתקציר שערכה ומובא בזאת:

המאמר לחקר העתיד -אוניברסיטת פניקס - קליפורניה - דן במיומנויות שהם קוראים להם "שוק העבודה ב- 2020"

על פי המאמר יש שישה מניעים/ מנועים - כלומר שינויים גדולים שכנראה שיביאו לצורך במיומנויות מסוימות:

1. עלייה באורך החיים
2. מכונות חכמות - רובוטיקה שמעצימות את היכולת האנושית (האתגר של שיתופיות ותלות במכונות)
3. עולם המיחשוב - האינטראקציה עם נתונים [בעיקר ביג דאטה] (את הכל ניתן למחשב)
4. אקולוגיה של ניו-מדיה - השימוש במדיה שאינה טקסטואלית בלבד 
5. מבני-על של ארגונים המושפעים מטכנולוגיות חברתיות (כמויות בלתי נתפסות של אנשים המשחקים משחק למשל)
6. עולם גלובלי ומקושר

בעקבות כך המסמך מציג את המיומנויות הבאות:

א. יכולות חשיבה מסדר גבוה (שהמכונות לא יכולות לעשות) - כלומר הפקת משמעות
ב. אינטליגנציה חברתית ורגשית (שחסרה לרובוטים)
ג. חשיבה חדשנית ומסתגלת - היכולת להפיק פתרונות שהם מעבר למה שנדרש בחשיבת שינון (כמו להפיק כל מיני מאכלים מאותה רשימת מרכיבים) (Novel & adaptive thinking)
ד. יכולות בין-תרבותית (יכולת שפתית, הסתגלות לחוש ולהגיב למציאות משתנה)
ה. מיומנויות מחשביות - היכולת לתרגם ולהבין משמעות של נתונים בהיקפים עצומים (יכולות סטטיסטיות)
ו. אוריינות ניו-מדיה (מה ההשפעה של גופנים מסוימים, מצגת...)
ז. טרנסדיסציפלינאריות- (למשל ביולוג שמדבר מתמטיקאית וההפך)
ח. חשיבה עיצובית - (למשל - עבודה במרחב עם תקרה גבוהה משפיעה על החשיבה...)
ט. ניהול עומס קוגניטיבי
י. מיומנות לנהל שיתופיות וירטואלית

מתוך:
http://www.iftf.org/uploads/media/SR-1382A_UPRI_future_work_skills_sm.pdf