שאלות לדיון במרכז פסג"ה - שימוש במערכות ניהול הלמידה

כלי שלושת השלבים - שלב 3 - שאלות ונושאים לשיח במרכז פסג"ה

מטרת השיח: ללמוד על נקודות החוזק והנקודות לשיפור בשימוש במערכת ניהול הלמידה בשנה החולפת ולגזור את היעדים לקראת שנה"ל הבאה ו/או להמשך הפעילות בשנה זו (במידה והשימוש בכלי נעשה כהערכת אמצע מעצבת).

נושאים לשיח במרכז הפסג"ה

מערכת ניהול הלמידה - שימושיות הכלי / שימוש מיטבי

האם נפתחו סביבות למידה לכל הקורסים במרכז הפסג"ה או שפעלתם בגישה אחרת? מדוע? כיצד תרצו לבצע זאת בשנה הבאה? מהו היעד שתציבו לעצמכם?

אלו רכיבים במערכת ניהול הלמידה היו המשמעותיים ביותר לקידום מטרות הלמידה? כיצד ניתן להרחיב ולהשביח את השימוש ברכיבים אלו למסגרות נוספות של פיתוח מקצועי?


באלו דרכים ניתן לעודד לומדים ומנחים להשתמש במערכת ניהול הלמידה?

מהם היעדים הפדגוגיים שנרצה לקדם באמצעות מערכת ניהול הלמידה? אלו רכיבים של מערכת ניהול הלמידה (ו/או כלים חיצוניים המשולבים במערכת) יכולים לתמוך בתהליך זה?

אלו תהליכים כדאי לבצע בתקופה הקרובה/בשנה הבאה כדי לקדם שימוש מיטבי במערכת ניהול למידה בקרב כל קהלי היעד?

כיצד ניתן לשפר את איכות השימוש בסביבות הלמידה המקוונות? [מתוך רשימת הקורסים שבדקתם - נמצא במרחב הניהול של מרכז הפסג"ה]

הדרכה על שימוש במערכת ניהול הלמידה

צוות מקצועי במרכז הפסג"ה: האם כל חברי הצוות מכירים את מערכת ניהול הלמידה ושולטים במידה מספקת בתהליכים הנדרשים להטמעה מיטבית לקראת פתיחת שנה הבאה? מהם הצרכים הנוספים של חברי הצוות ללמידה והעמקה לצורך שימוש מיטבי במערכת לקראת השנה הבאה? כמה זמן כדאי להשקיע עוד בהכשרת הצוות? באלו מסגרת? על ידי מי כדאי שתבוצע ההכשרה?

מנחים: בדיקת זמן / כמות ההנחיה שניתנה למנחים ביחס לתפוקות ולנראות בסביבות הלמידה? מהם הצרכים של המנחים לקראת תשע"ו? אלו דברים יכולים להקל על הכשרת המנחים? (ברמת מרכז פסג"ה / ברמה ארצית)? (רעיונות לדוגמה: מאגר תבניות/סביבות הדגמה שיש בהם דוגמאות לשימוש ברכיבים? מאגר של מפגשים א-סינכרונים במבחר נושאים שניתן לשלב בקורסים). האם נעשה שימוש השנה בסביבות/רכיבים תבניות לשכפול מתוך מאגרי העזר ומה היו תגובות המנחים והלומדים?

תובנות לגבי מידת ההשקעה של מנחים בסביבת הלמידה ביחס לצפייה ושימוש של לומדים בסביבה.

לומדים: אלו דברים היו לעזר השנה בהנחייה ללומדים? אלו קשיים היו השנה ונוכל לפתור אותם לקראת שנה הבאה?

חלוקת עבודה בין חברי הצוות המקצועי של מרכז הפסג"ה

מי היו השותפים לתהליך הטמעת מערכת ניהול הלמידה השנה? כיצד התבצעה חלוקת העבודה ביניהם?

מהם המהלכים והשגרות הארגוניות שתמכו בתהליך השנה (כולל בקרה ומעקב אחר ביצוע), מה נוכל לשפר לקראת השנה הבאה?

דוגמאות לתהליכי למידה בסביבת הלמידה - המלצה [חשוב! כאשר רוצים להציג תכנים מתוך סביבת למידה לצוות מרכז הפסג"ה או לגורמים אחרים, יש לבקש אישור ממנחה הקורס!]

הציגו בצוות שתי סביבות למידה בהם מתקימת למידה מקוונת איכותית/משמעותית, התואמת את תפיסת מרכז הפסג"ה ותומכת בתהליכי למידה.

הציגו סביבות בהם השימוש ברכיבים שנבחרו היה מושכל ואיכותי ותמך בתהליכי הלמידה. בחנו כיצד ניתן להעצים תהליכים אלו.

למידה דיגיטלית בפיתוח המקצועי - מאגר כלים וסביבות עזר

במהלך שלוש השנים האחרונות פותחו מגוון סביבות עזר וכלים דיגיטליים מגוונים לתכנון, בקרה והערכה של תהליכי למידה דיגיטלית ובדגש על למידה מקוונת.
(בלחיצה על התמונה תגיעו לקובץ ובו הקישורים הפעילים)

מוזמנים להעזר וכמובן להוסיף להעיר ולהאיר

סקר למידה בקורסים מקוונים תשע"ה

בשנה"ל תשע"ה נערך סקר טלפוני בקרב 350 עו"ה אשר למדו ב- 25 קורסים מקוונים בלמידה מרחוק סינכרונית וא-סינכרונית  ב- 10 מרכזי פסג"ה שונים ברחבי הארץ.

חשוב לציין כי בכל שנה מתקיימים כ- 9000 קורסים במרכזי פסג"ה ומתוכם כ- 200 - 300 קורסים בלמידה מקוונת מלאה. זאת בנוסף לקורסים מקוונים רבים בהם לומדים מורים ברחבי הארץ במסגרות שונות כמו למידת אגפי הגיל, המפמ"רים וגופים חיצוניים כמו הסתדרות המורים, יד ושם ועוד.
המגמה לשילוב למידה מקוונת בתהליכי הפיתוח המקצועי גדלה ובקורסים רבים במרכזי הפסג"ה משולבת למידה מרחוק במינון משתנה.

מטרת הסקר הייתה ללמוד על עמדות ותפיסות באשר ללמידה בקורסים מקוונים לצד קבלת תובנות על אפקטיביות הלמידה ויישום התכנים הנלמדים בשדה ההוראה.

ממצאי הסקר העיקריים מעידים על כך שהלומדים מאמינים בלמידה המקוונת ובערך מוסף שהיא מביאה ללומדים וכן מאמינים שהכלים המתוקשבים שרכשו במהלך הלמידה בקורס המקוון ניתנים ליישום בשדה ההוראה.

נוחות וחסכון בזמן, זמינות, יכולת העמקה בתכנים בזמן ובמקום המתאימים לכל לומד, למידה עדכנית המשלבת טכנולוגיות ולמידה בצוות הם חלק מהיתרונות של למידה בקורסים מקוונים עפ"י תשובות הנשאלים.

רוב הנשאלים העידו כי הלמידה בקורסים המקוונים רלוונטית לעבודתם הם מאמינים שקבלו בתהליכי הפיתוח המקצועי כלים יישומיים להוראה בכיתה
רוב הלומדים מעידים כי הלמידה בקורס מקוון מחזקת את ידיעותיהם בתחום התקשוב.

94% מהנשאלים השיבו כי הם מעוניינים להמשיך וללמוד גם בעתיד בקורסים מקוונים.

 

חשוב לציין כי שאלות הסקר (נספח 1)  עובדו לשאלון הנמצא במערכת ה- Moodle. השאלון זמין לשכפול והוספה לכל קורס בלמידה מרחוק המתקיים השנה במרכזי הפסג"ה לפי רצונכם.

לפרוט ממצאי הסקר
נתונים כמותיים ומגוון דוגמאות מתוך השאלות הפתוחות התומכות בממצאים.

הנכם מוזמנים לספר בתגובה למאמרון זה על דוגמאות ייחודיות של תהליכי פיתוח מקצועי בלמידה מקוונת

MOOC ופיתוח מקצועי

סוגיית הלמידה בקורסים מקוונים מסוג  - (MOOC (Massive Online Open Courses נמצאת בחזית השיח על הלמידה המקוונת.

בהמשך מאמרון זה הנכם מוזמנים לקרוא על נושא מרתק זה.

המידע המובא בזאת מבוסס על קריאת ספרות ומידע מקצועי ומשיחות עם אנשי אקדמיה ובעלי תפקידים במשרה"ח.

דוגמה לסביבת למידה בקורס Mooc

דגמים להפעלת Mooc

לקריאה נוספת: 

http://telem.openu.ac.il/hp_files/paper/september_2014.html  על קורסי מווק בארץ – או"פ
https://www.facebook.com/book.bigdata  ביג דתא – הספר

הוראה באקדמיה – גליון 4 מרץ 2014

mooc במערכת החינוך בישראל (מידע בענן החינוכי)

פיתוח מקצועי - הגדרות

פיתוח מקצועי - הגדרות מספרות מקצועית בארץ ובעולם

פיתוח מקצועי הוא למידה חברתית - תרבותית המובילה לאינטראקציה בין קבוצת אנשים, תחום דעת ופרקטיקות משותפות שאנשים מפתחים כדי להיות יעילים באותו התחום.

(Wenger,2006)

פיתוח מקצועי מאפשר להשיג שיווי משקל בין צורכי בית - הספר לצורכי הפרט והוא נועד לקדם

ידע, כישורים וערכים.

(Borko,2004) 

פיתוח מקצועי לאורך הקריירה כולל דיאלוג גלוי וסמוי בין ההתפתחות האישית להתפתחות המקצועית ארגונית.

(אבידב -אונגר,פרידמן  ואולשטיין, 2112)

שינויים בתרבות ארגונית הם פועל יוצא של למידה שיתופית ומנהיגות מבוזרת, מכיוון שלמידה היא רכיב מרכזי וחיוני בארגוני חינוך.

( Mitchel & Sackney, 2009; Margolin, 2012 )

תודה לילי רוסו על איסוף ההגדרות

חדשנות ופיתוח מקצועי כפרופסיה

אגף א' לפיתוח מקצועי ממונה על תהליכי הפיתוח של על עו"ה בישראל החל מהשלב שבו הם מסיימים את שלב ההכשרה והסטאג' ונכנסים לבתי הספר ועד לפרישתם לגמלאות.
אחד המנגנונים המרכזיים האמונים על הפיתוח המקצועי של עו"ה הם מרכזי הפסג"ה. אלו מקיימים מגוון מסגרות של פיתוח מקצועי במרכזי הפסג"ה, בבתי הספר שבאזור ההזנה שלהם וכן במגוון מסגרות ייחודיות הפורצות את גבולות המסגרות המסורתיות כגון: תמיכה פרטנית בעובדי הוראה מובילים, הובלת קהילות מקצועיות שונות, צוותי חינוך ברשויות ועוד.

כמי שאמונה על הובלת תחום הלמידה הדיגיטלית באגף עפ"י המאפיינים והעקרונות של הפיתוח המקצועי יצאתי למסע מעניין אשר בא לאפיין את הקשר בין תהליכים של חדשנות בכלל וחדשנות באמצעת הטכנולוגיה, שילוב טכנולוגיות בהוראה, למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה ולמידה מקוונת (להלן: למידה דיגיטלית) ובין עקרונות הפיתוח המקצועי.

הזרז למסע הלמידה מעניין זה הוא הרצון והצורך לאפיין סביבת למידה פתוחה שתסייע בהובלת תהליכים של פיתוח מקצועי בתחום הלמידה הדיגיטלית. המטרה המרכזית של סביבה זו היא להוביל את הלומדים בעזרתה להבנת המרכיבים והמאפיינים הייחודיים של למידה באמצעות הטכנולוגיות וליכולת לבחור באופן מושכל את הטכנולוגיה המתאימה לכל תהליך שאותו הם רוצים להוביל. אם בתהליכי הוראה ולמידה כמלמדים ואם בתהליכים של למידה ופיתוח מקצועי אישי. בנוסף, מעניין אותי למפות את נושא החדשנות במרכזי הפסג"ה ובכלל והחדשנות באמצעות הטכנולוגיות בפרט ולראות כיצד כל המרכיבים הללו מתקיימים יחד בתנליכי הפיתוח המקצועי.

השאלה בה אני עסוקה לאחרונה היא שאלת נקודת המוצא לפיתוח קורס כזה: האם מה שיוביל הוא עקרונות הפיתוח המקצועי כתחום דעת ותוכן מובנה  שעליו "נלביש" את תכני הלמידה הדיגיטלית או שנקודת המוצא היא התכנים המרכיבים לדעתנו את  הלמידה הדיגיטלית והדרך בה יוצג הנושא וייבנו תהליכי הלמידה יהיו עפ"י העקרונות של הפיתוח המקצועי? ואולי ניתן למצוא דרך ביניים הכוללת את שני המרכיבים הללו גם יחד.

אך מהם עקרונות אלו? מהי החדשנות התהליכי הפיתוח המקצועית? מהם המרכיבים של הלמידה הדיגיטלית?
מאמר אליו נחשפתי לאחרונה טוען כי אחד המאפיינים של פרופסיה הוא השפה המקצועית הייחודית המשותפת לכל אלו שמתמחים בתחום זה.
לכן יצאתי למחקר קטן אשר בא לבדוק מהם העקרונות של הפיתוח המקצועי בעיני אלו המובילים את התחום בישראל, מהי החדשנות בעיניהם וכיצד הטכנולוגיה משרתת לדעתם נושאים אלו.

פשפשתי במסמכים שונים שנכתבו על ידי האגף בהזדמנויות שונות (מסמכים רשמיים המופיעים באתר האגף ולא רשמיים - אשר נאמרו על ידי מובילי התחום בכנסים, ימי למידה ומסגרות שונות) ומהם אספתי מספר עקרונות (אציג אותם ברשימה הבאה).

בנוסף, יצאתי למסע חקר קטן בקרב האמונים בפועל על הובלת התחום: בעלי תפקידים באגף ומפקחי הפיתוח המקצועי, מנהלי פסג"ה וצוות מקצועי במרכז הפסג"ה, מדריכים מחוזיים ומורים אשר עוברי את תהליכי הפיתוח המקצועי על מנת להבין האם אכן יש כאן שפה משותפת בין כולם.

בכוונתי להציג לכל נשאל מספר שאלות שאלות מרכזיות:
1. מהו תהליך פיתוח מקצועי מיטבי בעיניך?
2. ומתוך כך - מהם העקרנות המרכזיים לדעתך בפיתוח המקצועי?
2. כיצד הם באים לידי ביטוי בעבודתך?
3. מהי חדשנות בעיניך וכיצד היא באה לידי ביטוי בתהליכים שהנך מוביל/ה?

אני מאמינה שזה יהיה מסע מרתק ובטוחה שהתשובות תשפענה רבות על פיתוח הקורס ועל שאר התהליכים שאני מובילה באגף.

למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה תשע"ו

יעדים מרכזיים לשנה זו - פיתוח למידה דיגיטלית במסגרות לפיתוח מקצועי:  טיוב השימוש בסביבות הלמידה של הקורסים כבסיס להבניית ידע, למידת עמיתים ולמידה שיתופית במסגרות הפיתוח המקצועי. כאן הנכם מוזמנים לקרוא עוד על הפוטנציאל הפדגוגי של מערכת ניהול הלמידה הטמעת הלמידה המקוונת (סינכרונית וא-סינכרונית) במסגרות הפיתוח המקצועי  שילוב מושכל של תוכן דיגיטלי במסגרות פיתוח מקצועי  פיתוח והפעלה של קורסים מקוונ ללימוד עצמי

במסגרת זו יפורסמו עלוני מידע תקופתיים על התקדמותה תהליך.

מידעון ראשון הופץ לכל בעלי התפקידים בפיתוח המקצועי לקראת ראש השנה.

הנכם מוזמנים לקרוא ולהתייחס.

למידה דיגיטלית במסגרות פיתוח מקצועי - מידעון 1

למידה מקוונת במסגרות פיתוח מקצועי - מידעון 2 חלק א

טכנוולוגיה לשירות הפדגוגיה - לקט כלים וסביבות למידה

הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשות עובדי ההוראה רבים ומגוונים ומשתנים תדיר.
הרשת מלאה בלוגים, תלקיטים, אתרים של מובילי תקשוב ועוד בהם ניתן ללמוד כלים אלו וכן לקבל רעיונות לשימושיהם בהוראה.

להלן מספר קישורים כאלו.
מוזמנים להגיב ולהוסיף לרשימה המלצות משלכם

טבלת אפליקציות - ליקטה וערכה אולגה טימושצ'וק

כלים קטנים גדולים - מאת אפרת מעטוף

הבלוג של שיר שוורץ

לקט כלים דיגיטליים בקטלוג החינוכי

צבעים פעמיים כי טוב - מאת יאיר פרבי

הרב גוג-אל - קהילת פייסבוק

עשרת הכלים ה"חמים" של 2016 - מאת: Tomas Laurinavicius 

140+ כלים של Google שכדאי להכיר 

טכנולוגה, חינוך והכשרת מורים - לקט מאמרים וממצאי מחקרים

הכישורים הדיגיטליים שכל מורה במאה ה- 21 נדרש להם - תרגום גילת סיימון בתוך אתר ההשתלמויות של תמר שמיר
הוראה משלבת תקשוב - באתר ההשתלמויות של ד"ר תמר שמיר
שלבי התפתחות מקצועית אישית ממורה למורה מקוון - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני מרץ 2009
25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
טכנולוגיה בחינוך - ערוץ סרטונים של ד"ר תמר שמיר
ללמד עם גוגל - הסברים, הנחיות ודוגמאות לשילוב טכנולוגיה בהוראה - המרכז ללימודים אקדמיים אונו
מגן- נגר.נ., רותם, א., שמיר-ענבל, ת., דיין,ר. (2014). השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים. בתוך- האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, כנס צ'ייס התשיעי למחקרי טכנולוגיית למידה. הוצ' האוניברסיטה הפתוחה.
שמיר-ענבל, ת.& קלי, י. (2011). מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית ספרית. בתוך: תקשוב, למידה והוראה. הוצאת המרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה. גילה קורץ ודוד חן (עורכים).
ידע וסקרנות דיגיטלית - הבלוג של עמי סלנט
הבלוג של שיר שורץ
התקשוב בפיתוח המקצועי - בלוג של סיגלית ורדי
הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה
המידענות החדשה:
המאמר מפרט את היכולות המרכיבות את המידענות החדשה:
• יכולת לקבץ מידע ממקורות סמכותיים, לתמצת אותו ולהגיש את עיקרי התובנות – לא עוד חומר גלם כי אם תובנות.
• יכולת לטפל בנתונים המצויים בשפע (Big Data) במרחב הקיברנטי ומשוועים לאיסוף ועיבוד סטטיסטי. גם כאן, שם המשחק הוא תובנות – איתור מגמות, איתור חריגים ועוד.
• יכולת להציג את התובנות בצורה אסתטית ואפקטיבית כדי לענות להעדפות הוויזואליות תוך חסכון בזמן כדי להגיע לתובנות.

מתוך מחקר על צריכת תוכן דיגיטלי במגזין אנשים ומחשבים

דוח עולמי, האם שימוש בטכנולוגית תורם להישגי תלמידים
תוצאות המחקר הבינלאומי מראים כי למידה בסביבה טכנולוגית אינה משפרת את הישגי התלמידים וממליץ על שינוי בדרכי ההוראה באמצעות הטכנולוגיות.
לכתבה בעברית
סקירה מאת ג'יי הורוביץ (עיקרי הדוח ועיקרי התגובות בארץ ובעולם)
הבעת עמדה  על הממצאים מאת צביה אלגלי
לדוח המלא OECD
למאמרון בשלובים מאת יורם אורעד

מחקר; מנהלי בתי הספר בתכנית התקשוב הלאומית: משתמשים חכמים בטכנולוגיה, לא מבצעים הערכה ומדידה מאת ד"ר גילה קורץ

הטרנדים של הכיתה של תשע"ו - ליקט וערך אסף שדה

ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת - יעקב הכט

היבטים בינלאומיים של מורי מורים - דזירה פז, עמי סלנט 2012


ניהול מידע אישי ולמידה - מחקר חלוץ - שרון הרדוף יפה, רפי נחמיאס י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
ניהול מידע אישי ולמידה - המאמר המלא ד"ר שרון הרדוף
ביג דתה, חינוך ואתיקה מנתונים לתובנות - ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני 2015
חמישה טיפים לניהול מבוסס נתונים - ערן ברק מדינה, 2013 מכון אבני ראשה

יום עיון למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה

ביום חמישי 2.7 ט"ו בתמוז תשע"ה, התקיים יום עיון "למידה דיגיטלית במרכזי פסג"ה". יום העיון נבנה והובל על ידי סיגלית ורדי ולילי רוסו יחד עם צוות מדריכות במחוזות. ביום העיון לקחו חלק רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה בארץ, מנהלי פסג"ה וסגנים ובעלי תפקידים במטה אגף טכנולוגיות מידע ובמזכירות הפדגוגית. יום העיון היווה שיא וסיכום לתהליך השנתי של הפיתוח המקצועי לרכזי התקשוב. להלן קישור לסרטון קצר המציג את תהליך הפיתוח המקצועי השנתי.

מספר מטרות הנחו את מארגני יום העיון בתכנון נושאי המושבים השונים, בבחירת המציגים והמנחים ויצירת החיבורים ביניהם ובבניית המעטפת הטכנולוגית שליוותה את יום הלמידה:

א. חשיפה והתנסות במגוון נושאים ומתודות בתחום הלמידה הדיגיטלית.
ב. הידוק הקשר בין יחידות המטה העוסקות בהיבטים של פיתוח מקצועי לעובדי ההוראה בנושאי מיומנויות המאה ה- 21 וקיום תהליכי הוראה ולמידה בסביבה דיגיטלית.
ג. למידת עמיתים וחשיפה למתודולוגיות ותכנים חדשניים תוך מתן אפשרות לבחירה, גירוי לחשיבה, ערעור ידע ותפיסות קיימות ודיאלוג מקדם.
ד. יצירת הנעה לשינוי ותכנון אחר של התהליכים שיתקיימו בשנה"ל תשע"ו בתחומים שהוצגו ביום העיון

ארבעה צירים מרכזיים ליום העיון אשר ההרעיון המקשר ביניהם הוא העמקת השותפויות והממשקים בין המשתתפים תוך בחינת שאלות העולות סביב היישום בתהליכי הפיתוח המקצועי.
המבנה בכל אחד מהמושבים כולל הרצאת פתיחה, טעימות מתהליכים המתקיימים במרכזי פסג"ה ובבית הספר וסדנה לבחינת שאלות וסוגיות משותפות.

יום העיון נפתח בברכות של מנהלת אגף א' לפיתוח מקצועי ד"ר מירי גוטליב ומר רוני דיין, מנהל אגף א' לטכנולוגיות מידע. לילי רוסו וסיגלית ורדי הציגו על קצה המזלג את העשייה בתחום התקשוב במרכזי הפסג"ה, את העקרונות על פיהם תוכנן היום ואת השינוי הנדרש בהגדרת תפקיד רכז התקשוב. ליום זה נבנתה מעטפת טכנולוגית ייחודית מתוך תפיסה שהמדיה היא המסר והדרך הטובה ביותר ללמוד, היא ההתנסות האישית. מעטפת זו כוללת אתר ובו ניתן לצפות בתכני הכנס, במצגות שהובילו את המושבים, ניתן להגיב למגוון מיזמים והיצגים של מרכזי הפסג"ה בתחום התקשוב ולהתנסות במגוון כלים טכנולוגיים בהם תועדו בזמן אמת תהליכי הלמידה שהתקיימו בכל אחד מהמושבים.
אפליקציה ייחודית פותחה ליום זה ובה פעלו המשתתפים לאורך יום הלמידה
לצורך צפייה בתכנים שנוצרו על ידי משתתפי יום העיון יש לבחור ב- Yapp בחנות האפליקציות, להתקין את האפליקציה ולאחר מכן להיכנס לקישור: http://my.yapp.us/DNU7BT

להלן טעימות מארבעת מושבי יום הלמידה
· למידה מקוונת בפיתוח המקצועי – מושב זה הובל ע"י הגב' דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית אשר הציגה את המודל המקוון "איחוד מול ייחוד" בתחומי הדעת והובילה דיון על החיבור בין הפיתוח המקצועי המקוון הארצי לבין הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה ובבתי הספר. מרכזי הפסג"ה הציגו מודל המאפשר גמישות ובחירה בשיעורים מקוונים במסגרות הפיתוח המקצועי ונציגת אגף טכנולוגיות מידע הציגה את נושא הספרים הדיגיטלים.

· למידה חברתית ולמידת המונים בפיתוח המקצועי – מושב זה התעמק בהזדמנויות ובאתגרים שמזמנים קורסי ההמונים (MOOC- Massive Online Open Courses), בלמידה ברשתות חברתיות ובמגוון דרכי התמיכה ללומדים בדרך זו. הרצאת המבוא נתנה על ידי הגב' ליה מאור מערי חינוך ובה הוצגו מודל הנבחרת ומודל הכיתה ההפוכה. מרכזי הפסג"ה הציגו את "בשדות החינוך" – מודל ייחודי שפותח במרכזי הפסג"ה במחוז מרכז ונציגת מטה אגף טכנולוגיות מידע הציגה את נושא הלמידה מרחוק ואת אקדמיה ברשת. הדיון בעקבות ההיצגים עסק בשאלת המשמעות עבור תהליכי הפיתוח המקצועי.

· יזמות וחדשנות בפיתוח המקצועי – מושב זה עסק במתודות המאפשרות חדשנות ויצירתיות. דורון איש שלום מהמכון הישראלי לחדשנות הציג מגוון דוגמאות למתודות כאלו. מרכזי פסג"ה הביאו לדיון את מודל משתתפ"ים שפותח בתהליכים מקבילים של מנהלים וסגנים במרכזי פסג"ה שלמדו במסלול מנהל פסג"ה אינטגרטיבי ורכזי תקשוב במחוז ת"א, ונציגות אגף טכנולוגיות מידע הביאו אל המושב את הסוגיות והמשמעויות של למידה שיתופית. במושב עצמו התנסו המשתתפים במיני האקתון שהוביל למגוון רעיונות יישומיים שפותחו בקבוצות הדיון.

· הטכנולוגיה כמנוף לקידום למידה משמעותית – במושב זה הציג אסף שדה מחברת מתודיקה מגוון דוגמאות בהם הטכנולוגיה משנה את דרכי ההוראה והלמידה. מרכזי הפסג"ה הציגו מודלים המשלבים בין הפיתוח המקצועי ליישום בבתי הספר ונציגת אגף טכנולוגיות מידע הביאה לדיון סוגיות הקשורות לצריכה ויצירה של תוכן דיגיטלי ברשת.

כאן ניתן לראות את תיעוד תכני יום הלמידה והתובנות המרכזיות שעלו לאורך היום

את יום הלמידה סיכם מר אייל רם, סמנכ"ל וראש מינהל עו"ה בהצגת חזון על פיו אחוז גדול מהלמידה של המורים יתבצע ברשת בשל שלוש סיבות מרכזיות:

· נגישות וזמינות לכל מורה בכל תהליכי הפיתוח המקצועי.

· הזדמנות למפגש רב תרבותי המאפשר לאנשים ממגזרים ואוכלוסיות שונות ללמוד ביחד ברשת.

· התנסות בחוויה האישית והבנת הערך של למידה דיגיטאלית על ידי עו"ה שילמדו בדרך זו ואח"כ ילמדו בדרך זו את תלמידיהם.

איל הזמין את המשתתפים ליזום תהליכים פורצי דרך שיאפשרו את קפיצת המדרגה תוך שימוש בממשקים דיגיטליים פשוטים וידידותיים, לחשיבה איך מורים לומדים וכיצד הדיגיטציה תסייע בכך ודיבר על חזון הקמת רשת חברתית בה עובדי ההוראה ישתפו בידע ההוראה שלהם.