יום שלישי, 31 במרץ 2015

מקרוב ומרחוק, מאחד ומייחד - הצגת המודל בכנס השנת ע"ש ברנקו וייס"הוראה משמעותית ומשמעות ההוראה - פיתוח מקצועי של מורים"

את המודל של פיתוח מקצועי לקהילת רכזי התקשוב הארצי הצגנו בכנס.
היות והמצגת שליוותה את ההיצג מכילה מעט מאד טקסט, רצ"ב תמליל ההיצג

שלום לכולם
שמי סיגלית ורדי ואני מדריכה ארצית לתקשוב במרכזי פסג"ה זו השנה השלישית. במסגרת תפקידי אני אחראית על הפיתוח המקצועי של רכזי התקשוב במרכזי הפסג"ה בכל הארץ. 

במהלך שלוש השנים זיהיתי צורך להפיכת הרכזים ברחבי הארץ לקהילה מקצועית לומדת. חלק מהמאפיינים של קהילות מקצועיות הם: השתתפות מרצון, חופש ביטוי לחברי הקהילה ויצירת הזדמנויות ללמידה ועבודה משותפת מתוך מטרה לשפר היבטים שונים בתחום המקצועי. כדי להשיג מטרות אלו ולגבש קהילה מקצועית, נבנה מודל מורכב לפיתוח מקצועי ויצירת תשתית לקהילה שאותו אציג בזמן שעומד לרשותי. "מפת הנעצים" מציגה חלקים שונים של המודל עליהם ארחיב בהמשך.

תחילה, על מנת להבין מה עמד בפנינו, נערוך בעזרתכם הדגמה קלה.

אנחנו כאן כ- 50 אנשים בחדר אחד. המשימה שלנו היא ליצור יחד קהילה מקצועית. לקהילה שפה משותפת, משימות דומות, מנגנונים ודפוסי פעולה שיסייעו לה להצעיד את תהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי פסג"ה בשלושה תחומים מרכזיים: 
  1. שילוב של אמצעים דיגיטליים ומתודות הוראה המותאמות למאה ה- 21 בתהליכי פיתוח מקצועי
  2. שילוב תהליכי למידה מרחוק סינכרוניים וא- סינכרוניים בתהליכי הפיתוח המקצועי
  3. הובלת תהליכים חדשניים בשילוב טכנולוגיות במרכזי הפסג"ה 
היות ואנחנו כאן בחדר אחד, אם נרצה לייצר את התשתית לקהילה, נוכל לבצע כמה תרגילי היכרות, לקיים מעגלי שיח, נוכל לברר יחסית בקלות מהם הצרכים המשותפים שלנו כדי שאכן כל אחד ירצה להשתתף מרצון, נוכל לפתוח יומנים לקביעת שגרות ארגוניות ומפגשים נוספים ועוד....

אך באנו כאן ללמוד על קהילת רכזי התקשוב הארצית של מרכזי פסג"ה שאינם נוכחים כאן. זה הזמן לפעול. הנכם מוזמנים לשלוף את כרטיס הביקור ואת הסמניה שקיבלתם בכניסה לחדר. כרטיס הביקור של כל אחד מכם מכיל חלק מנתוני הרקע של אחד מרכזי התקשוב בארץ. על הסמניה מופיע קוד אשר יוביל אתכם לבלוג הפיתוח המקצועי שבו תוכלו לקרוא ברחבה על המודל ועל נושאים נוספים בהם ניגע בהמשך ו/או קשורים לשילוב התקשוב בפיתוח המקצועי ומוזכרים בקצרה בהמשך ההיצג. זו גם ההזדמנות להציג את צוות החלוץ שלנו – מדריכות מחוזיות שמובילות את התקשוב במרכזי פסג"ה במחוזות. יחד, אנחנו נשאל אתכם מספר שאלות. אתם תנסו לענות עליהן בעזרת הנתונים שבכרטיס שנמצא בידיכם. אנא הצביעו (או הרימו את הסמניה שקיבלתם) כאשר התשובה לשאלה מתאימה לנתונים המופיעים בכרטיס שבידכם.

***בכניסה לאולם ההיצג, חלוקו למשתתפים "כרטיסי ביקור" כאשר על כל אחד מהם מופיעים פרטי רקע של אחד מרכזי התקשוב בארץ (ללא פרטים מזהים) וסמניה. בעזרת סדרת שאלות קצרה שהפעילה את המשתתפים, הדגמנו את מורכבות הקהילה שהובילה ליצירת מערך הפיתוח המקצועי הייחודי המשלב למידה מקרוב ולמידה מרחוק, נושאים משותפים ונושאים ייחודיים.

השאלות:

  • המדריכה הארצית ומפקחות הפיתוח המקצועי מעוניינות להיפגש עם רכזי התקשוב של כל אחד מהמחוזות לשיחה משותפת שתתקיים באחד ממרכזי פסג"ה במחוז במסגרת שעות עבודתם במרכז הפסג"ה.
    • ירימו יד כל אלו שבמחוז צפון / דרום / תל אביב/ ירושלים ומנחי / חיפה / מרכז
    • מי יכול להשתתף ביום א' בשעות הבוקר (עד השעה 12.00) / בשעות אחה"צ? ביום ב' בוקר / צהרים? ביום ג' בוקר / צהריים? ביום ד' בוקר /צהריים? ביום ה' בוקר / צהריים
  • לאור האילוצים של חופשות החגים והמועדים במגזר אליו אתם משתייכים, האם תוכל/י להשתתף בכנס רכזים ארצי ב- 2.4 (ערב פסח)? בלג בעומר? בתחילת יולי? להשתתף בכנס הכולל לינה?
  • עלינו לארגן מסגרת פיתוח מקצועי לרכזי תקשוב במרכזי הפסג"ה ולהתאים את הקורס לאופק / עוז לתמורה ולדרגות.
  • מי בדרגות 7 – 9 ? (לכם נצטרך לארגן מפגשים על פני שנתיים של 75 שעות בשיתוף עם גוף אקדמי)
    • מי בדרגה עד 6 (לכם נצטרך להבנות מסגרת מפגשים של 30 שעות)
    • מי לא באחת הרפורמות.
  • חלק מתפקידך כרכז תקשוב במרכז פסג"ה הוא לסייע בידי עובדי ההוראה להשיג את התפוקות הנדרשות במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב. על מנת לקבל החלטה האם ובאיזה היקף שעות יש לכלול נושא זה בפיתוח המקצועי של רכזי התקשוב במרכזי פסג"ה נרצה לדעת כמה מכם ממלאים תפקיד נוסף בתכנית הלאומית (מדריך אשכול, רכז תקשוב בית ספרי).

לאור מה שחוויתם בפעילות הקצרה שערכנו ולאור התבוננות בנתונים שבשקף ניתן לראות את המורכבות של הקהילה:
  • הקהילה מונה כ-75 רכזים ועוד 8 מובילות (מתוכן 2 רכזות בפועל, 2 סגניות של מרכזי פסג"ה)
  • היקף המשרה של רוב הרכזים לא עולה על שליש משרה רובם עובדים יום אחד (לרוב מפוצל).  והשאלות שעולות - כיצד יוצרים אצלם מחויבות לקהילה ארצית (למצוא את ה"למה" המשותף)? איך למנוע שחיקה? איך ליצור מיתוג וגאוות יחידה? מה יצור זיקה לקהילה הארצית?
  • בכל שנה יש תחלופה של כ- 50% מהרכזים. הסיבות המרכזיות לעזיבתם הן מצד אחד התקדמות בתפקידים או שהם פורשים בשל מורכבות התפקיד ועומס המשימות והאתגר כמובן הוא ליצור מצב של ירידה במגמת תחלופת הרכזים וכן, איך משלימים את הידע לחדשים, מהו הידע המשותף שעליו אין לוותר? איך מחברים אותם לקהילה ארצית?שאלת הזיקה שחוזרת...
  • רוב הרכזים בדרגות 7-9 (פיתוח מקצועי בשילוב אקדמיה) או שאינם ברפורמות ולכן לרוב אינם זקוקים לגמול השתלמות נוסף. לכן הוחלט שלא לקשר בין מסגרות הפיתוח המקצועי לדרגה שלהם אלא למקצועיות שלהם כמומחים לתקשוב בפיתוח המקצועי
  • חלק מהרכזים ממלאים תפקיד נוסף במרכז פסג"ה כמו סגני מנהלים ו/או רכזי הערכה / רכזים פדגוגיים. רבים ממלאים תפקיד בתכנית הלאומית לתקשוב והשאלות –  איך מיצרים בסיס ידע משותף בתחום זה? האם הידע צריך להיות אצל הרכזים בלבד? איך מעבירים את הידע לשאר בעלי התפקידים במרכז הפסג"ה?
  • כשליש מהרכזים שייכים למגזר הערבי / דרוזי המשמעות: ימי חופשה שונים מהימים של המגזר היהודי וקושי מאוד גדול לתאם מועד למפגשים ארציים.
  • ובנוסף לכל המורכבות הזו – הם מפוזרים ברחבי הארץ. (ואם כבר כנס, היכן נקיימו?)
 החכמה שבהובלה - צוות חלוץ

זוכרים את מפת הנעצים? ובכן, הנה השכבה הראשונה של המודל: הנעצים האדומים מסמלים את המחוזות ואת צוות החלוץ.
הצוות נפגש באופן פיסי אחת לחודשיים כ- 4-5 פעמים בשנה ליצירת השפה המשותפת, זיהוי הצרכים במחוזות ובניית כלים ומנגנונים שיתמכו מצד אחד במקצועיות של הרכזים ומצד שני בתשתיות של הקהילה המקצועית. 5 מבין המובילות אחראיות על הובלת קהילות רכזים מחוזיות ובנוסף, לוקחות חלק בהובלה הארצית שמיד תלמדו עליה בעזרת הסרטון (אותו ניתן לראות כאן). 
אנו נצפה כעת בסרטון בן דקה וחצי מציג את קהילת הרכזים הארצית בחלוקה למחוזות ואת הנושאים המרכזיים של הפיתוח המקצועי המשותפים לכולם בחלוקה לשלושה מרכיבים עיקריים: 
  • מקצועיות: נושאים שרכזי התקשוב מובילים במרכזי הפסג"ה שלהם
  • חידוש: בחירה, מתודות, גמישות... מודלינג לתהליכים שהם מובילים- חידוש בתהליך שהם עוברים באופן אישי וחידוש בתהליכים שהם מובילים בעצמם. 
  • הובלה אינטגרטיבית:הנעת אנשים, כישורי הדרכה והתמודדות עם סוגיות מחייהם המקצועיים.
 תשתיות ללמידה (סיכות ירוקות במפת הנעצים)

על מנת ליצור את מערך הקשרים בין האנשים נעשה שימוש במגוון פלטפורמות ללמידה:

מקרוב 
  • מפגשים במחוזות (אישיים וקבוצתיים, ימי למידה מרוכזים)
  • כנס שנתי ארצי
מרחוק:
  • סביבת למידה א-סינכרונית ופורום רכזים ארצי
  • בלוג הפיתוח המקצועי
  • סבבים של מפגשים סינכרוניים ארציים בהובלת צוות החלוץ (תאריכים ונושאים לבחירה). בכל תאריך משתתפות לפחות שתי מובילות להנחיה בקו.
  • מפגשים סינכרוניים שמובלים על ידי רכזים במרכזי פסג"ה ואליהם מוזמנים שאר הרכזים מרחבי הארץ
  • מפגשים סינכרוניים ללמידת עמיתים על ידי המובילות המחוזיות (ולעיתים קרובות בשיתוף עם סיגלית ו/או מובילה ממחוז אחר) עם הקהילות שלהן. בדרך כלל, בכל מפגש כזה הרכזים מקבלים במה לשיתוף ודנים יחד בסוגיות ודילמות מעבודתם. 
  • הקלטות המפגשים (במידה ונעשו בפלטפורמה שמאפשרת הקלטה) מועלות לסביבת הלמידה הארצית
נושאים מרכזיים (נעצים צהובים)


מגוון הנושאים שרכזי התקשוב צריכים לעסוק בהם מאוד נרחב ויש צורך בהעמקה בכל אחד מהנושאים. בנוסף ישנם נושאים ייחודיים למחוזות ולכן נוצר באופן טבעי תהליך של התמחות קהילות מקומיות בתכנים שונים לצד נושאים שבהם עוסקים כל רכזים.
מאחד:
  • חידוש, חדשנות והובלה אינטגרטיבית
  • הגדרת תפקיד, הנעת אנשים, תכניות עבודה ומשימות שוטפות
  • פדגוגיה מיטבית במערכת ניהול למידה (זה הזמן לומר שכל הרכזים מתמודדים השנה עם הטמעת תשתית א-סינכרונית חדשה – moodle) ועקרונות למפגש א-סינכרוני מיטבי
  • למידת עמיתים
מייחד:
  • מיומנויות המאה ה- 21 בפיתוח המקצועי
  • מאפייני הלמידה הדיגיטלית והשפעתה על הפיתוח המקצועי
  • למידה שיתופית וחברתית במרחב מקוון 
  • למידה מקוונת סינכרונית
  • למידה משמעותית בפיתוח המקצועי
  • "כל אחד הוא יחיד ומיוחד" - מומחיות והובלה אישית. והאתגר: כיצד המייחד יהפוך להיות של כולם וכיצד הידע הנצבר במחוזות יונגש לכל הרכזים בארץ. ובמיוחד, כיצד להביאר לידי ביטוי את המומחיות האישית 
מתודות (סיכות עגולות בצבע בורדו)

  • חקירה והבניית ידע חדש (לדוגמה במחוז ת"א חוקרים הרכזים את אשכולות מיומנויות המאה ה- 21 במטרה לייצר ידע חדש שיבוא לידי ביטוי בתהליכי הפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה שלהם, מתווה לניהול מפגשים סינכרוניים שאותו חוקרים ובונים רכזי התקשוב במחוז הצפון).
  • שילוב של פרקטיקה ותיאוריה (בכל התהליכים)
  • למידת עמיתים סינכרונית וא-סינכרונית (לרוב בנושאים הקשורים למשימות השוטפות ו/או מפגשים לעיסוק בסגוגיות ייחודיות, אך גם שיתוף במומחיות האישית והעברתה לאחרים)
  • חקר הפרקטיקה של שילוב תקשוב ולמידה מקוונת במסגרות פיתוח מקצועי
  • תיעוד והפצה
 סיפורים מאחורי הקלעים
עד עכשיו תיארתי באופן די סכמטי את המודל, קצת את המנגנונים שיצרנו, את הנושאים, את התשתיות... אבל איך גורמים לכך שהכל אכן יעבוד יחד? אין לנו הרבה זמן ולכן אני רוצה לשתף בשלושה סיפורים קצרצרים הקשורים בהפעלת קבוצות אנשים בתשתיות של למידה מקוונת סינכרונית וא- סינכרונית
  • יקומים מקבילים
  • מה, אתם נשואים? (סיפור שאירע באחד המפגשים הסינכרוניים)
  • הערעור שמערער או למצוא את השאלה הנכונה.... (על השאלות שמצליחות להניע אנשים להגיב בפורום על אלו שלא..)
דילמות ושאלות

לא מזמן נחשפתי למודל של KOTER המדבר על הובלת שינוי ומצאתי הקבלה בין שלבי המודל לתהליך הפיתוח המקצועי שהוצג כאן לבין מודל 7 השלבים של יצירת קהילה מקצועית של גו'נסון.

מטרת המודל שהוצג היא לחולל שינוי ממצב נתון שבו יש לנו 75 אנשים הפועלים כל אחד במרכז הפסג"ה שלו ליצירת קהילה ארצית דרך תהליך ייחודי של פיתוח מקצועי.  

לא ארחיב כאן בהקבלות בין המודלים (על כך אכתוב בהמשך בבלוג זה) אך בשניהם השלבים הראשונים עוסקים בהגדרת חזון ומטרות לקהילה / לשינוי, הפיכת המטרות לשפה מקצועית המוכרת ומשותפת לכולם וגיוס קבוצה תומכת ונלהבת להובלת השינוי – ואלו צוות החלוץ שאיתנו כאן. 

ובכל זאת ברצוני להעלות רגע לפני שאנחנו נפרדים עוד מספר דילמות ושאלות שאנו מתמודדים איתם בתהליך שהוצג

שאלות ודילמות על התהליך
  • מקרוב ומרחוק- החיבור בין הפיסי לווירטואלי במינון הנכון
  • עיסוק מתמיד ביצירת שפה משותפת והבניית מגוון כלים פרקטיים
  • איך ניצור שיתוף אמיתי ברמה ארצית בידע והמומחיות שנוצרת בתהליך אצל כל קהילה מקומית (ובהתחבר להרצאתו של ד"ר שמעון אזולאי- איך ניצור את הזיקות?
  • היכן להיות מעורבת אישית ובאיזו רמה והיכן לשחרר
  • מתי להשתתף / להוביל מפגש ומתי להיכנס רק להקלטה – מה ההשלכות האישיות
שאלות על הקהילה
  • איך מייצרים מיתוג, מחויבות וגאוות יחידה לצד ביטוי למומחיות וייחודיות אישית? ושוב בהתחבר לדבריו של שמעון אזולאי, איך לגרום להם שלא להיות שקופים?
  • איך מניעים אנשים לשיתוף ולמחוייבות? (מה הא.מ.י.ל.י. שיוביל למחויבות לקהילה)
  • איך יוצרים את האקלים ברמה ארצית שיאפשר היכרות, הקשבה ויצירת סביבה ואוירה תומכת מתמדת?
  • התמודדות עם התנגדויות גלויות וסמויות
  • היערכות להתמודדות נכונה עעם שלבי התפתחות של קהילה מקצועית (והתשובה היא בעיקר הכלה לצד מתן הזדמנויות ליחידים למצוא את מקומם ותרומתם הייחודית לקהילה)
  • הסיכונים שבהובלת שינויים
שאלות על בשלות התשתיות הטכנולוגיות ללמידה מרחוק ושאלות על בשלות וכשירות של המורים ומורי המורים שאמורים ללמד באמצעות טכנולוגיות אלו בדרכים חדשות ויצירתיות 

ולסיום

אין תגובות:

פרסום תגובה